ביוני 2020 פרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל מחקר חדש העוסק בהשפעת התחרות על המחירים במשק הישראלי. המחקר בחן את ההשערה לפיה התחרות במשק משפיעה על רמת האינפלציה. בשנים האחרונות, נרשמה ירידה בקצב האינפלציה במשק הישראלי, חרף העובדה שהמשק נתון בתעסוקה מלאה. לפי בנק ישראל, הסבר אופציונלי לתופעה זו הוא התגברות התחרות בענפי הסחר.
בין הגורמים הקלאסיים המשפיעים על שעור האינפלציה ניתן למנות שער חוב, מחירי ייבוא ותוצר.המחקר בודק את השפעת התחרות הענפית על האינפלציה ומנתח גורמים המשפיעים על רף המחירים. הבחינה נעשתה על ידי בדיקה אמפירית של שיעור האינפלציה בין השנים 2018-2002 ומתוך ניסיון לזהות השפעת שינוים בתחרות. הענפים שנחקרו הם ענף ההלבשה, המזון, התקשורת, צורכי רחצה וקוסמטיקה, הבראה, נופש וטיולים.
במסגרת בחינת השפעת מבנה התחרות על המחירים והשינוי שחל בהם על ציר הזמן, נראה כי התגברות התחרות בשנים האחרונות מושפעת מעלייה במודעות הצרכנית (בין היתר בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011), התפתחות הגלובליזציה והחשיפה ליבוא ולרכישה בחו״ל באמצעות מסחר במרשתת אלה מציבים מחסום בפני הפירמות הגדולות להעלאת מחירים. למשל, בין השנים 2017-2014 סטה שיעור האינפלציה מגבולות היעד של טווח האינפלציה השנתי כלפי מטה ואף הגיע לטריטוריה שלילית. המחקר מראה כי בשנים אלה ניכרה שחיקה ברווחיות החברות בענפים שנבדקו.
השינויים ברמת התחרות נמדדו באמצעות שני מדדים עיקריים: שיעור הרווח ויחס הוצאות, כאשר חישוב המשתנים נעשה על בסיס נתונים ודו״חות כספיים שחברות ציבוריות מפרסמות בבורסה לניירות ערך. ״שיעור הרווח״ הוא מדד קונבנציונאלי לתחרות ומוגדר כיחס בין הכנסות לעלויות המכר והתפעול של חברות הענף. עלייה במדד מסמנת עליה בכח השוק וירידה ברמת התחרות.
המדד השני, ״יחס ההוצאות״ מהווה את אחד ממדדי התחרות. הוא מוגדר כיחס בין הוצאות מכירה ושיווק לבין הכנסות של החברות בענף. מדד זה דומה במבנהו למשתנה המכונה "עוצמת הפרסום" המוגדר כיחס שבין הוצאות פרסום למכירות, וזאת כאינדיקציה לבידול מוצרים יחס ההוצאות הנו מדד הכולל את כל הוצאות המכירה והשיווק שהחברה הוציאה עד הגעת המוצר ללקוח.
בענפי התקשורת וההלבשה בלטה התופעה של עלייה בהוצאות מכירה ושיווק ביחס להכנסות.
בענף ההלבשה, תופעה זו נבעה מכניסתם של שחקנים נוספים וחיצוניים כתוצאה מהמסחר באינטרנט, אשר מציע מוצרים במחיר נמוך מהמחיר המוצע על ידי הקמעונאיות המקומיות. נוכח הרחבת ההיצע הנובעת מכניסת השוק האינטרנטי, חברות מקומיות מעוניינות לשמור על נתח השוק שלהן ונאלצות להגדיל הוצאות שיווק על מנת לקדם את מוצריהן, בדרך של פרסום, הגדלת כמות סניפים, פתיחת ערוצים אלטרנטיביים לשיווק כמו אינטרנט ושיגור המוצר ללקוח באמצעות משלוחים ללא תוספת מחיר. פעולות אלה נועדו לקדם יצירת נאמנות בין החברה המקומית ללקוח, כך שהצרכן יעדיף לקנות מהקמעונאי הקרוב ולא מהשחקן הזר והרחוק. מהמחקר עולה כי הקשר השלילי בין העלייה בתחרות לבין שיעור האינפלציה בולט במיוחד בענף זה.
לעומת ענף ההלבשה, בענף התקשורת העלייה בתחרות מיוחסת לרגולציה שמטרתה להגביר את התחרות בענף. צוין כי החל משנת 2012 שחקנים חדשים החלו להציע מוצרים במחיר מוזל, ביניהם שיחות ללא הגבלה. כתוצאה מכך, השחקנים הוותיקים ספגו שחיקה ברווחיות והתחרות בענף עלתה.
בענף התרבות, בילויים ופנאי, התחרות השפיעה על המחירים לאור הדינמיות שנוצרה בשל פיתוח אמצעי רכישת חבילות נופש באמצעות אתרים ויישומונים בסלולר. כן נמצא כי ישנה השפעה של המצב הביטחוני על ירידת המחירים המקומית. בנוסף, ניכרת העדפה לחבילות נופש בחו״ל נוכח ירידה במחירי הטיסות ושירותי מלונאות אטרקטיביים.
הבשורות הן טובות. המסקנה המרכזית של המחקר היא שככל שרמת התחרות גבוהה יותר, כך שיעור האינפלציה בענף מתמתן, ומכאן שלרמת התחרות יש השפעה על המחירים ועל התפתחותם. מסקנה אמפירית חשובה זו מאששת את התכלית של דיני התחרות הכלכלית, הרואים בתחרות אמצעי יעיל להשגת יעד של יעילות ובתוך כך שמירה על מחירי שוק תחרותיים.
לדו"ח המלא ראו: ״השפעת התחרות במשק הישראלי על המחירים: ניתוח מצעות עקומת פיליפס עפית״, שולמית ניר 06/01/2021
