הקמת בורסה ייעודית

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לאחרונה "תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס'…)(בורסה ייעודית), התש"ף-2020". תזכיר החוק העוסק בשלושה נושאים מרכזיים: הגדלת סמכויות פיקוח על חתמים ומפיצים בהנפקת ניירות ערך; הענקת סמכות לרשות לניירות ערך לקביעת התנאים לביצוע הנפקות של חברות ללא פעילות (SPAC –Special Purpose Acquisition Company ); והענקת סמכות לרשות לניירות ערך להקים פלטפורמות מסחר חדשות, בעלות מאפייני מסחר ייחודיים. בסקירה זו נתמקד בסיכונים הכרוכים בהקמת פלטפורמות מסחר חדשות, שמטרתן ליצור שווקים דיגיטליים משוכללים תוך שמירה על ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.

תזכיר החוק מבקש לאמץ את טכנולוגיית  DLTלקיום מסחר דיגיטלי בניירות ערך בבורסה ייעודית. טכנולוגיית DLT (Distributed Ledger Technology), היא טכנולוגיה לניהול מסד נתונים מבוזר בין צדדים מרובים, ללא גורם מרכז. תזכיר החוק מניח שייעולו של המסחר ייעשה ע"י שימוש באחת מהטכנולוגיות שנובעת מטכנולוגיית ה-DLT, שהנפוצה שבהן היא טכנולוגיית "בלוקצ'יין" – מערכת שמבוססת על "שרשרת בלוקים" המתעדת ומסדרת את כל העסקאות שנוצרו ברשת, בזמן נתון.

מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור שפורסם במרץ 2018: מטבעות קריפטוגרפיים הם ניירות ערך דיגיטליים שכל אחד מהם מהווה קובץ מידע דיגיטלי מוצפן בטכנולוגיית DLT הניתן להעברה בין צדדים (דוח הוועדה של רשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור שפורסם במרץ 2018).

הואיל ותחום המסחר של ניירות ערך דיגיטליים נמצא בשלבים מוקדמים וטרם זכה לאימוץ נרחב, רגולטורים וקובעי מדיניות בעולם מתמודדים עם השאלה האם וכיצד נדרש ליישב בין הכללים המסדירים את הפעילות המסורתית בשוק ההון לבין המאפיינים של פלטפורמות דיגיטליות. הבעיות האפשריות שנשקפות הן: אחזקה ומשמורת של ניירות ערך, אבטחת מידע וסייבר, מניעת הלבנת הון ומימון טרור, סופיות הסליקה, וכן שקיפות בנתונים ובמידע.

בשנה האחרונה החלו רשויות מפקחות במגזר הפיננסי ברחבי העולם, כמו גם ארגוניים בינלאומיים, לפרסם ניירות עמדה ומסמכי היוועצות לגבי הצורך בביצוע התאמות ושינויים במארג הרגולטורי הקיים לצורך התאמתו למסחר דיגיטלי. דוגמא לכך הוא הדוח של הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO – International Organization of Securities Commissions) שפורסם בפברואר 2020.

דוח זה מונה מספר אתגרים שמציב המסחר הדיגיטלי, ועל רשויות רגולטוריות הבוחנות אסדרה ופיקוח על פלטפורמות מסחר בנכסים קריפטוגרפיים להתמודד עמם:

גישה – יש להבין את תהליך הגישה למסחר בפלטפורמה ומהם הכללים והנהלים שלפיהם נקבעת הצטרפות של משתתפים חדשים. על הרשויות לבחון אם ראוי לאפשר גישה ישירה ובלתי מתווכת למשקיעים מן הציבור. יש לוודא את העמידה של מפעיל הפלטפורמה בחובות איסור הלבנת הון ומימון טרור ובדיקת כשירותם של המשקיעים.

שמירה על נכסי משקיעים  –יש לוודא כי החזקת כספים ונכסים על ידי הפלטפורמה או על ידי צד שלישי לטובת המשקיעים, מתבצעת באופן בטוח ואמין. יש להבין כיצד מוחזקים הנכסים במשמורת ואילו מנגנונים ונהלים פנימיים קיימים בפלטפורמה להגנה מפני סיכונים כמו מתקפות סייבר, גניבה והפסקת פעילות של החברה. כמו כן, יש לוודא כי החברה מנהלת רישומים פנימיים מסודרים לצורך שמירה על הנכסים אשר ניתנים לביקורת חיצונית. כאשר הפלטפורמה אחראית גם על משמורת של הנכסים, יש לשקול אימוץ דרישות הון על החברה לצורך הבטחת יציבותה ולפקח באופן שוטף על הלימות ההון.

ניגוד עניינים  –יש לבחון אילו ניגודי עניינים מתעוררים בין הפלטפורמה לבין המשקיעים כתוצאה ממודל הפעילות שלה, וכיצד היא מנהלת אותם. ניגודי עניינים פוטנציאליים עלולים להתעורר כתוצאה ממסחר עצמי של הפלטפורמה, עובדיה או צדדים קשורים ; מתן שירותי ייעוץ למשקיעים; קשרים עיסקיים או זיקה לנכסים הנסחרים בפלטפורמה; יחס מועדף ללקוחות או משתתפים מסוימים בפלטפורמה. על הרשויות להעריך את המדיניות והנהלים שקיימים בפלטפורמה לצמצום ניגודי עניינים, לרבות הגילוי הניתן למשקיעים, הפרדה פנימית בין פעילויות שונות בפלטפורמה ועוד.

תיאור פעילות הפלטפורמה – יש לבחון אם הפלטפורמה מספקת מידע ברור ושלם למשקיעים בנוגע לפעילותה, כללי המסחר ואופן השימוש במערכת. נוכח הסיכונים הייחודיים למסחר בנכסים אלו, יש להקפיד כי הפלטפורמה מציגה ללקוחותיה הסברים ומידע בהיר שיסייעו להם לקבל החלטות השקעה מושכלות. הגילוי עשוי להתייחס לכל אחד מאלו – סוגי פקודת המסחר, אופן גביית עמלות מצד הפלטפורמה, כללים למניעת מניפולציות ותרמיות במסחר, הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש, כללים בנוגע לביטול ותיקון פקודות, ומידע על ההתמודדות עם הסיכונים הייחודיים לניירות ערך דיגיטליים.

הוגנות שוק – יש לבחון אם לפלטפורמות אמצעי בקרה אפקטיביים למניעת מניפולציות, תרמיות ופגיעה בתקינות המסחר, בדגש על הסיכונים הייחודיים לתחום ניירות הערך הדיגיטליים. יש לבחון אם הכלים הפיקוחיים הקיימים מעניקים מענה מספק למאפיינים הייחודיים של המסחר, בהם תנודתיות גבוהה וזמני מסחר רציפים. הדוח ממליץ לבחון האם הכללים המסורתיים בדבר תקינות השוק מתאימים דיים לניירות ערך דיגיטליים.

טכנולוגיה  –יש לוודא את יציבות ואמינות המערכות הטכנולוגיות שבהן משתמשת הפלטפורמה ואת יכולת ההתמודדות שלהן עם איומי סייבר הנפוצים בתחום ניירות הערך הדיגיטליים. מומלץ גם לבחון נהלים לזיהוי וגילוי חולשות אבטחה, ולערוך בדיקות חיצוניות להבטחת תקינות ועמידה בסטנדרטים טכנולוגיים מקובלים.

קישור לתזכיר החוק הקמת בורסה ייעודית, ינואר 2021

קישור לדוח של IOSCO מפברואר 2020: Issues, Risks and Regulatory Considerations Relating to

 Crypto-Asset Trading Platforms (Final Report)

קישור לדוח הועדה לקידומם ומיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל, ינואר 2020

קישור לדוח הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, מרץ 2018

שתפו את הכתבה:

מאת

  • כרמל אליצור

    כרמל אליצור היא עמיתת מחקר צעירה במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה; תלמידת תואר ראשון למשפטים בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל.

    מייל אישי: carmelelizur@gmail.com
error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם