ביולי 2021 פרסם ארגון ה- OECD את ה-Corporate-Governance Factbook לשנת 2021. זהו דו"ח המתפרסם אחת לשנתיים, ומכיל מחקר בינלאומי השוואתי בנוגע לרגולציה פיננסית בשוק ההון. הדו"ח הנוכחי, המתייחס לשנים 2021-2019, עוסק בחמישים מדינות וביניהן ישראל. הממצאים העיקרים מצביעים על כך ש- 90% מהמדינות שהשתתפו במחקר ביצעו תיקוני חקיקה לטיוב האסדרה של הממשל התאגידי. הדו"ח מציג את המגמות בתחום זה בחתך של ארבעה מישורים: תפקיד הרגולטור הפיננסי בהתייחס לחברות ציבוריות; החובות החלות על משקיעים מוסדיים; החובות המוטלות על נושאי משרה בחברה; וכן – גיוון מגדרי וייצוג נשי בדירקטוריונים.
תפקיד הרגולטור הפיננסי – חקיקה שאומצה במדינות הנבדקות מצביעה על מגמה של מעבר מרגולציה הדוקה, המורכבת מכללים קוגנטיים, לרגולציה חצי-קוגנטית, שחלק ניכר מהוראותיה הן בגדר "אמץ או גלה". מדובר על שינוי תפיסתי ממודל אכיפה למודל המתבסס על הכוונה ודרישה לגילוי מידע. למשל, בכל הנוגע למספר הדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית, חלק מהמדינות לא קובעות דרישה כמותית מוחלטת אלא רק מינימום נדרש. בד בבד, מוטלת על החברה הציבורית החובה לדווח על מספר הדירקטורים החיצוניים המשתתפים בדירקטוריון. דוגמא נוספת ניתן לראות בנוגע לגיוון מגדרי בדירקטוריון: בחלק מהמדינות אין חובה לייצוג מינימלי של נשים; בד בבד, הרגולטור מחייב את החברה לחשוף בדוחותיה את מדיניותה בכל הנוגע לגיוון מגדרי.
חובות החלות על משקיעים מוסדיים– ממצאי המחקר מראים כי ב-50 מדינות, המשקיעים המוסדיים מחזיקים מעל ל-40% מהכסף המושקע בשוק ההון. בהיותם המחזיקים בחלק הארי של כספי החיסכון של הציבור, הגופים המוסדיים נתפסים כשומרי סף האמונים על הגנת על האינטרס הציבורי. לפיכך, במדינות רבות מוטלות על הגופים המוסדיים חובות שנועדו להגביר את מעורבותם בהתנהלות החברות שבהן הם משקיעים: א. בחברות עם גרעין שליטה – עולה חשש שבעל השליטה יעשה שימוש במשאבי החברה למימוש אינטרס עצמי. לכן, בעסקאות בהן בעל השליטה עומד משני צידי המתרס, מוחל מנגנון אישור מיוחד שמעניק זכות וטו לבעלי מניות המיעוט. במצבים אלה, מצופה מהגופים המוסדיים להפעיל את זכות הוטו שלהם בתור בעלי מניות מיעוט ולהתנגד במצבים בהם קיים חשש לניצול פסול של משאבי החברה. ב. בחברות "ללא גרעין שליטה" – במצב זה, מי שיכול לכוון את פעילות החברה הוא ההנהלה הבכירה של התאגיד, שבחלק ניכר מהמקרים אינה מחזיקה במניות בחברה. גורמי ניהול כאלה עלולים שלא להפנים באופן מלא את הסיכונים לבעלי המניות הנובעים מהחלטותיהם. לכן, בעסקאות מהותיות של החברה, העשויות להשפיע על מחיר המניה וכתוצאה מכך על כספי החוסכים, מוטל על הגופים המוסדיים לממש את זכותם ולהפעיל שיקול דעת באופן המיטיב ביותר עם ציבור המשקיעים.
הרגולציה הפיננסית המקובלת בעולם נוקטת בשתי דרכים עיקריות כדי לוודא שהגופים המוסדיים עומדים בחובותיהם. דרך אחת היא לחייב את המוסדיים לממש את זכות הוטו שלהם ולהפעיל שיקול דעת בעסקאות מהותיות שתוצאותיהן עלולות להשפיע על מחיר המניה. דרך שנייה היא לחייבם לחשוף לציבור את מדיניות ההצבעה וכן את הפעמים בהן נקטו או לא נקטו בהצבעות בעסקאות מהותיות. ממצאי הדו"ח מראים כי בין השנים 2015-2020 חלה עליה של 32% באימוץ רגולציה המחייבת גופים מוסדיים לחשוף את מדיניות ההצבעה שלהם.
מעניין בהקשר זה להתבונן בדרישות ההצבעה המוטלות על גופים מוסדיים בישראל: סעיף 77 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 מטיל חובה על מנהל קרן בגוף מוסדי לממש את זכות ההצבעה בהתאם לתנאים ששר האוצר יקבע בתקנות. תקנה 2 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית), תשס"ט-2009, מחייבת את הגוף המוסדי להשתתף ולהצביע באסיפת בעלי מניות, בעד או נגד החלטה המובאת לאישור, למעט עסקאות שאינן דורשות רוב מיוחד. בעסקאות הדורשות רוב מיוחד, כגון עסקה חריגה עם בעל השליטה, המנהל בגוף המוסדי מחויב להשתתף בישיבה ולהפעיל שיקול דעת ביחס להצבעה. קביעה דומה מעוגנת בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית, תשס"ט-2009. בנוסף, לפי חוזר 2014-9-6 שהוציאה רשות שוק ההון, הגופים המוסדיים חייבים לפרסם את מדיניות ההצבעה שלהם באסיפת בעלי המניות, את אופן ההצבעה, ואת תוצאות ההצבעה הסופיות. הפרה של חובת ההשתתפות וחובת הדיווח מאפשרת לרגולטור לרשות להטיל עיצום מנהלי, בהתאם לסעיף 17 לתוספת הראשונה בתקנות הנ"ל.
בפן האמפירי, נפנה למחקרם של ד"ר עידו באום ועו"ד עדי ארן, "מה עשה הכסף שלנו היום? שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות", המשפט (תשפ"א) 111. המחקר, המתייחס לשנים 2018-2019, בחן את יישום חובת הפרסום על מדיניות הצבעה ואופן ההצבעה כמשתקף ב- 89 אתרי אינטרנט של גופים מוסדיים. בנוגע לפרסום מדיניות הצבעה: נבדקה רמת נגישות המידע לפי מספר ה"הקלקות" הנדרשות. ברוב האתרים שנסרקו ניתן להגיע באמצעות הקלקה אחת, ב-29% מהאתרים נדרשות שתי הקלקות וב-9% לא נמצא פרסום על מדיניות ההצבעה. בנוגע לפרסום ההצבעות –ברוב האתרים שנבחנו (39%) נדרשו אחת עד שלוש הקלקות לקבלת מידע וב-6% לא פורסם מידע המשקף את אופן ההצבעה. הרב הגורף (68%) מפרסם את פעולות הצבעות בקבצים מסוג PDF, באופן המקשה על חילוץ הנתונים וניתוחם. בנוגע למועד הדיווח נמצא כי 29% מהגופים שנבדקו מדווחיםבטווחי זמן משתנים ולא קבועים. 40% מאותם גופים לא עומדים בחובה לפרסם את תוצאות ההצבעה בתוך שבעה ימי עסקים, כנדרש לפי חוזר 2014-9-7 של רשות שוק ההון). במאמר צוין כי למרות העמידה החלקית בדרישות הפרסום, טרם ננקטו הליכי אכיפה או הטלת עיצומים מצד הרשות.
חובות נושאי משרה – דו"ח ה- OECD מצביע על כך שמשבר הקורונה הביא עימו גל תביעות כלפי דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגיד. למשל, בשל מעבר העבודה למתחם המגורים, חלה עליה בדיווחים על התקפות סייבר. אצבע מאשימה הופנתה כלפי דירקטורים על שלא נקטו פעולה אקטיבית לתחזק מראש את מערכות האבטחה של החברה. חלק מהרגולטורים הטילו עיצום כספי על דירקטורים בגין הטעיית משקיעים, על כך שלא ציינו באופן מדויק את התחזית לגבי סיכוני האבטחה. המגמה המסתמנת בקרב הרגולטורים הפיננסים בעולם היא אכיפת כללים של בקרה וניהול אפקטיביים כלפי בעלי תפקידים בכירים בחברות ציבוריות.
השתתפות נשים בחברות ציבוריות – הדו"ח הנ"ל מצביע על מגמה עולה של גיוון מגדרי בדירקטוריונים. החל משנת 2018 חלה עליה של 22% בחובה המוטלת על חברות לחשוף את מדיניות ההעסקה בנוגע לגיוון מגדרי. חובת השקיפות הובילה לעלייה משמעותית בכמות הנשים היושבות כיום בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. חלק מהמדינות, וביניהן ישראל, נוקטות בגישה שאינה מסתפקת בדיווח ומטילה חובת מינוי של לפחות אישה אחת בדירקטוריון (לצד הסמכת הרשות להטיל עיצום כספי בגין הפרת החובה). במדינת וושינגטון בארצות הברית הוטלה חובה על חברות נסחרות למנות נשים בהיקף של 25% מהדירקטוריון, והפרתה גוררת קנס מנהלי.
ממצאי הדו"ח מחזקים את חשיבות הרגולציה הפיננסית בשמירה על ממשל תאגידי תקין. משבר הקורונה חידד את אחריותם של נושאי המשרה בתאגיד לנהל סיכונים בצורה מושכלת וזהירה. באופן משמח, ממצאי הדו"ח מצביעים שהרגולציה הפיננסית בישראל עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. עם זאת, וכפי שצוין בדו"ח, המבנה הריכוזי של שוק ההון הישראלי מחייב להקפיד על אכיפת החובות והשקיפות המוטלות על הגופים המוסדיים. וזאת לצורך הגנה על כספי הציבור.
קישור לממצאי הדו"ח –
OECD Corporate Governance Factbook 2021
קישור למחקר בנוגע לשקיפות הצבעות של גופים מוסדיים בישראל –
ד"ר עידו באום ועו"ד עדי ארן – "מה עשה הכסף שלנו היום?" (חוסר) שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות" המשפט (תשפ"א) 111-139.
