סקירה זו עניינה בתיקון צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון), התשפ"א-2021, שנכנס לתוקפו בנובמבר 2021. הצו מטיל זרקור על פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים – אלו הן חברות שמספקות את הפלטפורמה לקנייה ומכירה של מטבעות וירטואליים. הצו מבקש לטפל באנונימיות הגבוהה המלווה את המסחר במטבעות אלה. להלן נציג את הצו, ועתירה שהוגשה כנגד תוקפו.
על פי דו"ח "הוועדה לבחינת אסדרה של מטבעות קריפטוגרפים לציבור", שהוצא על ידי הרשות לניירות ערך במרס 2019, מטבעות וירטואליים הם נכסים פיננסיים דיגיטליים מבוזרים, אשר נועדו לשמש כאמצעי חליפין להעברת ערך בין פרטים. מטבעות אלה מושתתים על טכנולוגיית בלוקצ'יין המשמשת כמסד נתונים מאובטח ומוצפן, ועל גביו נרשמות עסקאות פיננסיות של העברת מטבעות בין אדם לאדם. המטבעות מוגדרים כ"נכס פיננסי", לפי ס' 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; ולכן נותני השירותים הפיננסיים מחויבים לעמוד בתנאי הרישיון הקבועים בחוק.
ייחודם של המטבעות הוירטואליים טמון בכך, שהם מאפשרים העברת ערך בין פרטים ללא צורך בגורם ריכוזי ממשלתי או בנקאי. ערכם של המטבעות נקבע על פי כוחות השוק. היצע המטבעות מוכתב לרוב לפי קצב הכרייה של מטבעות חדשים היוצאים לשוק. הפסיקה בישראל סיווגה את המטבעות הוירטואלים כ"נכס" לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (פסק-דינו של בית המשפט העליון בעניין ביטס אוף גולד מפברואר 2018 ופסק-הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין קופל ממרס 2019). לפיכך, הרווחים הנצברים ממסחר במטבעות אלה חייבים בתשלום "מס רווח הון".
תכליתו המרכזית של התיקון לצו הנ"ל היא למנוע הלבנת הון ומימון טרור באמצעות מסחר במטבעות וירטואליים. הדו"ח מציין, כי התיקון לצו נעשה הכרחי לאחר שנמצאו העברות כספים בסך של עשרות מיליוני דולרים לארנק דיגיטלי המזוהה עם פעילות טרוריסטית, וזאת במסגרת פעילות של גוף פיננסי גדול בארה"ב, ובהיעדר רגולציה שתמנע העברה כזו.
הצו מחייב את נותני השירותים בדיווח לרשויות ובמעקב אחר לקוחותיהם. המטרה היא לאפשר פיקוח על העברת מטבעות וירטואליים בין כתובות שונות של ארנקים דיגיטליים. החובות המשמעותיות מנויות בסעיף 16, שכותרת השולים שלו היא: "ניהול רישומים ושמירתם". הסעיף מחיל את החובות העיקריות הבאות: "שמירה באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן האשראי או השירות בנכס הפיננסי, סוג המטבע בו בוצעה הפעולה, כתובות הארנקים הדיגיטליים המעורבים בפעולה, פרטי המעביר והנעבר, כתובות הIP של הצדדים וכן את מסמך ההוראה לביצוע הפעולה וכל התכתבות עסקית הנלווית לה בין מקבל השירות לנותן השירות". על נותני השירות לשמור פרטים אלה למשך חמש שנים לפחות ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי.
בהתאם לסעיפים 10, 11 ו12 לצו, נותני השירותים יעבירו את הפרטים הנדרשים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פי דרישתה, וזאת לפי הסמכות הנתונה לה מכוח סעיף 29(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000. פעילות מנע זו תאפשר חשיפה של זהות הצדדים לעסקה במטבע וירטואלי ותקטין את האנונימיות המאפיינת את המסחר במטבעות אלה, ואשר עלולה להיות מנוצלת לפעילות בלתי חוקית.
נציין כי איגוד נותני השירותים הפיננסיים עתר לבג"צ כנגד תוקפו של התיקון לצו. העתירה נסבה על סעיפים 3(א) ו- 3(א1)(א) לצו, אשר הגבירו את חובת הזיהוי המוטלת על נותני השירותים הפיננסיים והשוו אותה לחובה המוטלת על "נותני שירותי אשראי". הצו מחיל על שני הסוגים של נותני השירותים את החובה לשמור פרטים מזהים של לקוחות, ללא תלות בסכום העסקה ובאופן ביצועה. טענתה העיקרית של העותרת הייתה, שהשוואת הדין בין נותני השירותים הפיננסיים ונותני שירותי האשראי אינה מידתית ואיננה סבירה. זאת, משום שההוראות החדשות יוצרות הכבדות נוספת על החיובים הקיימים על נותני השירותים הפיננסיים. בנוסף נטען על ידי העותרים כי חובת זיהוי ביחס לסכומי עסקה נמוכים אינה יעילה במאבק כנגד הלבנת הון והיא מביאה לפגיעה יתרה הן בנותני השירות והן בלקוחותיהם. ואולם, בית המשפט הגבוה לצדק דחה את העתירה ופסק, שאין מדובר בחריגה מהותית ממתחם הסבירות, אלא ב"אי נוחות" גרידא. בית המשפט הדגיש את חשיבות האסדרה החדשה למניעת פרצות של הלבנת הון ומימון טרור.
עוד בתחום זה נזכיר את פס"ד רועי ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט שניתן בבית המשפט המחוזי בתל- אביב בפברואר 2022. ביהמ"ש קיבל את תביעת התובעים כנגד הבנק ופסק שהבנק לא יוכל למנוע מהתובעים להפקיד בחשבונם כשני מיליון ש"ח שצברו ממכירת מטבעות וירטואליים מסוג ביטקויין. בית המשפט קבע כי מדובר בשירות שהבנק מחויב לספק לציבור, וכל עוד לא הוכח חשש קונקרטי לגבי מקור הכספים – סירובו של הבנק לתת את השירות איננו סביר. נראה כי הפעילות הגוברת בתחום המטבעות הוירטואליים תמשיך ותאתגר את הרגולטורים ובתי המשפט בניסיון למצוא את האיזון הנכון בין החדשנות בתחום זה לבין הגנת הציבור מפני הונאה.
לדו"ח הוועדה ראו: דוח הועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגפיים מבוזרים לציבור, מרס 2019
לפסק הדין "קופל" ראו: ע"מ (מחוזי מרכז) 11503-05-16 נועם קופל נ' פקיד שומה רחובות (נבו 19.05.2019)
לפסק הדין "ביטס אוף גולד" ראו: ע"א 638917 ביטס אוף גולד בעמ נ' בנק לאומי לישראל בעמ (נבו 25.02.2018)
לפסק הדין "איגוד נותני השירותים הפיננסיים" ראו: בג"ץ 7198/21 איגוד נותני שירותים פיננסיים (ע"ר) נ' ממשלת ישראל ואח' (נבו 17.11.21)
לפסק הדין "רועי ערב" ראו: ת"א (מחוזי ת"א) 51757-08-18 רועי ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ (נבו 22.02.2021)
