הסקירה תתייחס למסמך נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "עודף משקל והשמנת יתר: רקע ונתונים, בדגש על ילדים ובני נוער" מיום 26 לפברואר 2023. המסמך נכתב עבור יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, לקראת יום המוקדש לנושא למניעת השמנה בישראל. המסמך עומד על ההשלכות הקשות של תופעת השמנת היתר ועודף משקל בישראל בפרט אצל ילדים ובני נוער. המסמך בוחן את המגמה של השמנת יתר ועודף משקל אצל בני נוער וילדים, הרגלי האכילה של בני נוער וילדים ומקיים מבט משווה על המצב במדינות העולם.
המסמך עומד על כך שתופעת ההשמנה גורמת לתמותה ותחלואה קשה ובנוסף גובה מחיר חברתי וכלכלי כבד. אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21 הוא מגפת השמנת היתר ועודף משקל בילדות. ההשמנה לא נובעת בהכרח מחוסר רצון של הפרט, אלא מתעשיית המזון שמשפיעה על דפוסי המזון ואורח החיים של הפרטים בחברה. גורמים נוספים יכולים לגרום להשמנה, כגון: קשיים נפשיים ורגשיים, מחלות, פציעות, לידה ונטילת תרופות. ישנן גם השפעות כלכליות וחברתיות, לדוגמא: עוני ואי ביטחון תזונתי אשר מפחיתים את היכולת לצרוך מזון בריא, בדידות ושימוש מרובה במסכים לפי איגוד רפואי בריאות הציבור בישראל. בישראל ההשמנה היא תולדה של אורח חיים בסביבה שמעודדת אכילה מרובה על ידי שעות עבודה ארוכות ושעות פנאי מצומצמות, חשיפה לפרסום ושיווק אגרסיביים של מזונות מזיקים, יוקר מחיה גבוה וחוסר סבסוד של מזונות מומלצים.
השמנה בקרב ילדים מהווה אתגר מרכזי בבריאות הציבור בגלל השפעותיה לטווח הקצר והארוך. השמנת יתר בקרב ילדים מעלה את הסיכון למחלות, כמו: מחלות לב, סוכרת, דלקת מפרקים ניוונית וסרטן בבגרות. השמנה בקרב ילדים יוצרת נטל כבד בשני מישורים: (1) נטל כלכלי כבד הנובע מצורך בטיפול רפואי (2) נזק כספי עקיף שנובע מאובדן תפוקה בשוק העבודה בגלל פגיעה באיכות החיים, הוצאות על דיאטות ועוד. תת ועדה בנושא מניעה וטיפול בהשמנה שפעלה במסגרת היוזמה של משרד הבריאות "לעתיד בריא 2020" כתבה כך: "משקל יתר ובמיוחד השמנת יתר גוררים עלות כלכלית ברורה; מדובר בהוצאות ישירות על בריאות וכן בעלות עקיפה הנובעת מאובדן פריון עבודה. אומדן עדכני של העלויות מגיע ל-5.76 מיליארד שקל בשנה, סכום המתקרב ל-10% מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות".
מדיניות לאומית למניעת התופעה: בישראל ננקטו אמצעים רגולטוריים לסייע בצמצום התופעה, בהם החוק "הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017", החוק ל"פיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה במוסדות החינוך, התשע"ד-2014", התקנות ל"פיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך, תשע"ט-2018" והחוק "הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015". אך חרף מדיניות הממשלה הנתונים מראים שאין שינוי משמעותי לאורך השנים. יתר על כן, לפערים חברתיים ישנה השפעה על כוח הקנייה של מזון בריא בקרב אוכלוסיות עניות לעומת אוכלוסיות עשירות. מהנתונים עולה כי, לרוב, עם הירידה ברמה הסוציו-אקונומית ישנה עלייה של השמנת יתר.
החלטת הממשלה להפעלת התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא, 2011: הממשלה השיקה, בהובלת משרדי הבריאות, החינוך התרבות והספורט, תוכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא. בתוך כך הושקה התוכנית "אפשריבריא" שפועלת בהתאם ליוזמה "לעתיד בריא 2020" שמובילה תהליך ליצירת סביבה המאפשרת ומטפחת תרבות של בריאות. מטרות התוכנית: (1) הפחתת שיעור השמנת יתר בקרב בני 18 ומעלה בכלל האוכלוסייה ב-11.2%; (2) העלאת שיעור בני 18 ומעלה שמשקל גופם תקין בכלל האוכלוסייה ב-10%; (3) הפחתת שיעור בעלי סיכון למשקל יתר בקרב ילדים ומתבגרים ב-10%.
נתונים על היקף בעיות עודף משקל בישראל: א. על פי מדידות גובה ומשקל בקופות החולים עולה, כי בשנת 2021 שיעור הימצאות בעודף משקל בגילאי 20-64 עמד על 34.3% שיעור דומה לשיעור עודף המשקל בגילאי 20-64 לשנת 2013. שיעור השמנת יתר בקרב מבוגרים באותו הגיל עמד בשנת 2021 על 25.1% מכלל האוכלוסייה, שיעור שגבוה ב2.3% מהשיעור בשנת 2013. כך שחרף ההשקעה הממשלתית הבעיה לא צומצמה אלא החריפה בין השנים 2013 ל-2021. ב. שיעור ההשמנה בקרב נשים עומד על 27% לעומת אצל גברים שיעור ההשמנה הוא 23%. ג. יישובי מגורים המאופיינים ברמה סוציו אקונומית נמוכה יחסית, ששיעור ההימצאות בעודף משקל הוא גבוה יותר. ד. לפי נתוני גדילה של תלמידי בתי הספר בישראל, שיעורי עודף משקל והשמנה בקרב ילדים ונוער עולים במידה ניכרת עם הגיל. בשנת 2021-2022 שיעור ההימצאות בעודף משקל בקרב תלמידי כיתות א' עמד על 19.5% ובכיתות ז' עמד על 31.4%. בנוסף, לפי הנתונים לשנת 2020-2021, השיעור הגבוה ביותר של תלמידים עם עודף משקל והשמנה הוא בקרב התלמידים הערבים. השיעורים הנמוכים ביותר הם בקרב ילדים חרדים ובדואים בדרום.
הרגלי אכילה: אחד הגורמים להשמנה הנם הרגלי אכילה לא בריאה, כגון אכילת חטיפים, שהם בעל ערך קלורי גבוה ועשיר בשומן. זאת, לצד משקאות ממותקים המכילים מספר רב של קלוריות אשר לא גורמים לתחושת שובע ועל כן מקושרים לצריכת אנרגיה עודפת ולהשמנה. צורת האכילה וסביבת האכילה משפיעות על תופעת עודף המשקל וההשמנה, לדוגמא: אכילה מחוץ לבית תורמת לעודף משקל, האכילה מול הטלוויזיה נמצאה כמגדילה צריכה אנרגטית (כל שעה נוספת של צפייה מול מסך מעלה את הסיכוי להשמנת יתר אצל ילדים בעוד כ-13%). הרגלים כאלה עלולים לגרום לדימוי עצמי נמוך ולהתמודדות עם בעיות חברתיות, כמו: דיכאון ובדידות.
מבט משווה: מחקר שבוצע על ידי HBSC (תוכנית המחקר הבינלאומית לרווחתם ובריאותם של בני נוער) מראה, כי בשנים 2018-2019, 15% מהילדים בישראל בגילאים 11, 13 ו-15 סבלו מעודף משקל. ישראל ממוקמת במקום ה-28 מתוך 46 מדינות שהשתתפו במחקר, עם עודף משקל הקרוב לממוצע.
נתונים של ה-CECD : בשנת 2020 54.7% מהישראלים מגיל 15 ומעלה דיווחו על משקל שהתאים להגדרות של עודף משקל. ישראל ממוקמת במקום ה-14, הקרוב לממוצע המדינות מתוך 29 המדינות החברות ב-CECD.
למסמך של מרכז המחקר והמידע "עודף משקל והשמנת יתר: רקע ונתונים, בדגש על ילדים ובני נוער מיום 26 לפברואר 2023 ראו: https://bit.ly/3KJvjLO.
