ארגון ה- OECD פרסם במרץ 2023 דו"ח בנושא היבטי מגדר בחינוך ובמיומנויות (Gender Education and Skills), המציג פערים בהישגים לימודיים בין תלמידות לתלמידים במדינות שונות. מטרת הדו"ח היא לברר מדוע בנים מתקשים יותר בהשוואה לבנות בקריאה, מתמטיקה ומדעים, וכן – מהי הסיבה ששיעור הבנות הממשיכות בלימודי מתמטיקה ומדעים הוא נמוך בהשוואה לבנים.
הבדיקה נערכה ביחס לכל רמות ההשכלה במדינות החברות בארגון. בשלב ראשון נבדקה השגת השכלה תיכונית ובשלב השני נבדקו פערים מגדריים בבתי ספר תיכוניים. בשלב שלישי נותחו הגורמים לפערים המגדריים המושפעים ממוטיבציה וסטראוטיפים בבית, בבתי הספר ובקהילות. בשלב רביעי נבדק המעבר של נשים וגברים מהשכלה תיכונית להשכלה גבוהה. בשלבים חמישי ושישי נערך דיון במיומנויות של סטודנטים בתחומי לימוד שונים דוגמת מתמטיקה וקריאה. שלב נוסף במחקר עסק בהשלכות של חוסר איזון מגדרי בלימודים על בחירת קריירה. לבסוף הוצגו הצעות מדיניות בניסיון לצמצם פערים מגדריים.
על פי הדו"ח, נראה שהפערים במיומנויות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בין בנים לבנות הולכים ומצטמצמים תוך כדי הלימודים הגבוהים. יחד עם זאת, לפי נתונים משנת 2021, בנות בוחרות לרוב במקצועות הקשורים בהוראה, רווחה ואומנות, ואילו בנים בוחרים במקצועות הנקשרים להכנסה גבוהה דוגמת הנדסה, ייצור ובנייה. בחירות אלה מובילות לכך שנשים צפויות להרוויח רק 76% מהכנסת בני גילם הגברים בעלי השכלה גבוהה. נראה כי הגורם הדומיננטי שמשפיע על תלמידים בבחירת מקצוע אינו כישורים, אלא נורמות המובנות בתרבות. נטען כי חסמי תרבות הובילו למצב בו נשים לא מממשות את מלוא הפוטנציאל המקצועי שלהן. מצב זה הוא בר פתרון ומושפע מחינוך, גישת הורים וגישת מעסיקים.
התוכנית הבינלאומית להערכת תלמידים (Program for International Student Assessment)שניזומה ע"י ה-OECD, מבוססת על מבחן בינלאומי במדינות שמסכימות להשתתף בכך. בתוך כך, מבחן PISA בודק רמת למידה בגילאי 15 בקריאה, מתמטיקה ומדעים. בשנת 2018 נמצא כי ביצועי הבנות בקריאה גבוהים בשלושים נקודות בממוצע בהשוואה לבנים. נטען שהפער נובע מהאופן בו תלמידים מנצלים את שעות הפנאי, כשכמעט חמישים אחוזים מהבנות מבלות את זמנן בקריאה, בניגוד לסטטיסטיקה הנמוכה אצל בנים. הנתונים מראים כי הישגים ירודים של בנים בתחום זה נובעים מהשקעה פחותה בתרגול עצמאי וכן משימוש במכשירים אלקטרוניים ובמשחקי וידיאו בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה לבנות (53% מול 10%). תחביב הקריאה מסייע לבנות בפיתוח מיומנויות הבנה ואוצר מילים נרחב, ואילו בנים נוטים פחות לפתח מוטיבציה ביחס לקריאה.
באשר למתמטיקה: 12% מהבנים ו9% מהבנות הגיעו להישגים הגבוהים ביותר, בעוד שבמדעים, 7% מהבנים ו6% מהבנות הגיעו להישגים הגבוהים ביותר. נתון זה יכול לנבוע מכך שלבנות יש פחות ביטחון עצמי מבנים ביכולתן לפתור שאלות במתמטיקה ובמדעים ושהן נוטות בסבירות גבוהה יותר לחוש חרדה מכישלון. נטען כי תחושה זו דווקא מעוררת אצל הבנות מוטיבציה גבוהה יותר להתמיד בלימודים ומשפיעה על שיפור הישגיהן. למעשה, למרות קיומו של סטראוטיפ לפיו בנים טובים מבנות במתמטיקה, הישגי הבנים במתמטיקה גבוהים מהישגי הבנות רק ב-32 מתוך 79 מדינות. בישראל, תפקודי הבנות גבוה יותר ביחס לתפקודי הבנים בתחום המתמטיקה פער של בערך 9 נקודות (אולם נציין כי על פי הכתוב בגרף מרווח הטעות רחב).
מידע נאסף גם באמצעות שאלוני הורים משנת 2012 במסגרת מבחני PISA. השאלונים הצביעו על תחושות של חרדה וחוסר ביטחון המקושרות לסטראוטיפים מגדריים. סטראוטיפים נפוצים במדינות בהן להורים יש ציפייה גבוהה יותר מבנים לעיסוק בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. ציפייה זו משפיעה על בחירת מקצוע: רק 14% מהבנות התעניינו בלימודים ריאליים, בהשוואה ל-26% מהבנים בגילאי 15.
המחקר מראה שנשים מפגינות זיקה חזקה יותר ללמידה נמשכת בהשוואה לגברים, גם בגיל מבוגר. בעשרים השנים האחרונות גברה מגמה בה נשים מחזיקות בתארי השכלה גבוהה בשיעור גבוה בכ- 15% מגברים. על פי הדו"ח, לימודי השכלה גבוהה משפיעים על הכנסות נשים יותר מאשר על הכנסות גברים, כאשר נשים בעלות תואר אקדמי מרוויחות 52% יותר מנשים בעלות השכלה תיכונית. זאת, בהשוואה לפער שעומד על 39% בין גברים בעלי תואר לגברים בעלי השכלה תיכונית. ואולם חרף השכלתן, בכל מדינות ה- OECD נשים מרוויחות כ- 24% פחות מגברים, במיוחד בגלל בחירתן בעיסוק רווחי פחות. בנוסף, שיעור התעסוקה של נשים במשרה חלקית גבוה יותר מגברים. זאת, משום שנשים צריכות להתמודד עם דרישות גבוהות יותר במשק הבית ובגידול הילדים, ולכן מחפשות תחומים פחות תחרותיים המובילים לרווחים נמוכים יותר. כך, רק 25% מהנשים לומדות מקצועות הנדסה, ייצור ובנייה, בניגוד ל80% מהנשים שלומדות מקצועות של בריאות וחינוך. מחברי הדו"ח מעריכים שבחירת נשים מושפעת מהתפיסה החברתית לפיה מקצועות מתמטיים ומדעיים הם יותר "גבריים" וכן מהעובדה שמרבית האימהות של הנערות נשוא המחקר, המשמשות כ"מודל לחיקוי", לא עוסקות במקצועות מסוג זה.
התוכנית הבינלאומית להערכת כישורי מבוגרים (Program for the International Assessment of Adult Competencies) מיושמת בידי ה-OECD ומקיימת סקרים במחזורים שונים ב- 40 מדינות. על פי נתוני הסקר משנים 2012, 2015 ו-2018, 58% מהנושרים מבתי הספר בגילאי 18-24 הם גברים. שיקוליהם נובעים מהעדר מוטיבציה ללמידה, הישגים וקבלת מרות. הנתונים מראים כי גברים ללא תואר מועסקים בהיקף של כ- 26% יותר מנשים ללא תואר באותם גילאים. כמו כן, נשים מרוויחות יותר כשהן בעלות השכלה גבוהה בהשוואה לגברים וגם נתון זה מסביר פרישה של גברים מלימודים. גברים שבחרו להמשיך ללמוד מושפעים גם הם מהשקפה חברתית מגדרית, המסלילה אותם לעסוק בתחומים מתמטיים ומדעיים.
המסקנה המוצעת בדו"ח היא שהמפתח לצמצום פערים מגדריים בחינוך ובתעסוקה נעוץ בראש ובראשונה במודעות. הורים, מורים ומעסיקים לא תמיד מודעים להטיות מגדריות המובילות לחוסר שוויון בהזדמנויות. מחברי הדו"ח מציעים לטפל בהטיות אלה. לדוגמה, מוצע שבתחום החינוך יוענק סיוע לבנות בהתמודדות בחרדה ובחוסר ביטחון בתחומי מתמטיקה ומדעים, ולבנים יינתן סיוע לשיפור מיומנויות קריאה לשם מימוש הפוטנציאל בצורה מלאה יותר. בשוק העבודה, ממשלה יכולה לקדם מדיניות של שקיפות בשכר שיגדיל את מודעות המעסיקים והעובדים לפערי השכר. הפנמת פערי שכר היא קריטית: לפי מאמר שאוזכר בדו"ח ועוסק בפערי מגדר בשוק העבודה, אי השוויון בין המינים מוביל לאובדן הכנסה כולל של 27% במזרח התיכון וצפון אפריקה, 23% בדרום אסיה ו15% בשאר העולם.
לדו"ח ה-OECD ראו: Marta Encinas-Martin and Michelle Cherian, Gender Education, and Skills (March 2.2023):
https://read.oecd-ilibrary.org/education/gender-education-and-skills
