במאי 2023 נתן בית המשפט העליון האמריקאי שני פסקי דין תקדימיים העוסקים בתביעות נזיקיות של משפחות נפגעות פיגועי טרור כנגד פלטפורמות דיגיטליות, טוויטר וגוגל. בשניהם נפסק כי הפלטפורמה אינה אחראית לסיוע (עקיף) לפיגועי הטרור. התביעות נדחו.
בענין טוויטר: בשנת 2017 בוצע פיגוע טרור באיסטנבול ע״י ארגון המדינה אסלאמית (דעאש). בפיגוע נרצחו אלאסף נאורס ועוד 83 אנשים. משפחת אלאסף הגישה תביעה אזרחית בדרישה לפיצויים, מכח סעיף 2333 לחוק נגד הטרור (ATA- Anti-Terrorism Act). לפי חוק זה, כל אזרח אמריקאי שנפגע בגופו, ברכושו או בעסק שלו בגלל מעשה טרור בינלאומי, רשאי לתבוע על כך בבית משפט מוסמך של ארצות הברית וזכאי לפיצוי עד פי שלושה מנזקיו. לצד חוק זה, הקונגרס האמריקאי חוקק בשנת 2016 את חוק הצדק נגד תומכי הטרור (JASTA- Justice Against Sponsors of Terrorism Act) המטיל אחריות אזרחית משנית על כל מי שסייע באופן משמעותי וביודעין למעשה טרור בינלאומי. לפי סעיף 2333(d)(2) לחוק נגד הטרור:
"who aids and abets, by knowingly providing substantial assistance, or who conspires with the person who committed such an act of international terrorism".
המשפחה התובעת ביקשה להפעיל את שני החוקים הללו בתביעה נגד הפלטפורמה הדיגיטלית, טוויטר, בטענה לסיוע עקיף לפיגוע, בכך שאפשרה לארגון הטרור להשתמש ברשת ולנצלה להפצת טרור ולגיוס מחבלים.
לא היתה מחלוקת על מאפיינים בסיסיים של הפלטפורמות הדיגיטליות: המוני אנשים מרחבי העולם נרשמים לפעילות ברשת ומזרימים כמויות אדירות של תוכן. הפלטפורמות מרוויחות מהשימוש מרובה המשתתפים באמצעות מכירת פרסומות ייעודיות. הפלטפורמות אף מגבירות את צריכת המידע ברשת באמצעות אלגוריתמים הממליצים למשתמשים לצפות במידע לפי תוכן קודם שצפו בו. הפלטפורמות לא מבצעות סינון כלשהו של התוכן שהמשתמשים מעלים לאתרים, וכך חודרים לרשת תכנים אלימים, בין השאר מצד ארגוני טרור. המשפחה התובעת טענה שחברות הפלטפורמה אפשרו ביודעין לארגון דאעש ולתומכיו להשתמש באתרים שלהן ככלי לגיוס מחבלים וכספים לטרור. נטען כי החברות סייעו לדאעש באמצעות העמדת מדיה אינטרנטית זמינה לשימוש הארגון. באופן זה, דאעש העלתה תכני טרור והרחיבה את מעגל פעילותה כלפי צדדים שלישיים. נטען כי אלגוריתמי ההמלצה של החברות הדיגיטליות התאימו לתוכן המתאים לעוקבי דאעש, וכי דבר זה חרג מסיוע פסיבי ועלה כדי סיוע פעיל ומשמעותי לטרור. נטען כי טוויטר היתה ערה לכך שדאעש מעלה לרשת תכני טרור, ולא נקטה בצעדים כלשהם כדי להסירם.
הערכאה הראשונה דחתה את התביעה. בית המשפט לערעורים בערכאה התשיעית קיבל את ערעור המשפחה. נפסק שיש להטיל אחריות עוולתית על טוויטר, בנימוק לפיו פלטפורמה מקוונת היא בעלת ידע כללי שארגון טרור יכול להשתמש לרעה בשירותיה; לכן היא נושאת באחריות עקיפה לפיגוע הטרור. ואולם בערעור לבית המשפט העליון, טוויטר טענה שסעיף 2333 לחוק נגד הטרור הוחל באופן רחב הסוטה מתכלית החוק. השאלה שעמדה לדיון בערעור הייתה, אם פלטפורמת האינטרנט סיפקה ביודעין סיוע מהותי ומשמעותי לפי סעיף 2333(d)(2) לחוק נגד הטרור. בית המשפט העליון קבע שלא הוכח שחברת הפלטפורמה קשרה קשר עם דעאש כדי לבצע פיגוע או לפעול ביודעין כדי לגרום לפיגוע להצליח. כב' השופט קלרנס תומס ציין שאם האחריות בסיוע תוחל באופן גורף ורחוק מדי, סוחרים פשוטים ייתפסו כאחראיים לכל שימוש לרעה במוצריהם ובשירותיהם; כמו למשל דוורים העלולים להימצא אחראים לתוכן מכתבים שהם מעבירים ממקום למקום. בית המשפט הוסיף כי דיני הנזיקין נרתעים מלהטיל אחריות לסיוע פסיבי בלבד. כדי לבסס אשם מצד פלטפורמות לפיגוע טרור, יש להוכיח אשם ספציפי וסיוע אקטיבי לביצועו. הודגש כי מערכת היחסים של הפלטפורמות עם דעאש ותומכיו הייתה זהה למערכת היחסים של הפלטפורמה עם מיליארד המשתמשים האחרים שלהן: מרוחקת, פסיבית ואדישה. עוד נפסק כי לפי חוק ה-JASTA, כדי להטיל אחריות על מסייע לפיגוע טרור, נדרש להוכיח תנאים מצטברים אלה: (א) ידיעה אקטיבית של הנאשם על הפיגוע – על המסייע להיות מודע לתפקידו במסגרת הפעילות הבלתי חוקית; (ב) סיוע מכוון לפיגוע – על הנתבע לסייע ביודעין ובאופן מהותי לביצוע העיקרי; (ג) קשר סיבתי – חייב להימצא מעשה פסול שגרם לנזק הנתבע. תנאים אלה לא התקיימו במקרה הנדון.
בית המשפט העליון אישר כי הנתבעת עיצבה פלטפורמה וירטואלית לשימוש פתוח ורב משתתפים, ולא עשתה מספיק כדי להסיר משתמשים ותכנים הקשורים לארגון הטרור; אולם, כדי להטיל עליה אחריות עוולתית יש להראות שבוצע סיוע אקטיבי ומשמעותי לדאעש. במקרה זה לא הוכח קשר קונקרטי בין פעילות החברה הדיגיטלית לבין הפיגוע שדאעש ביצעה. בסיכום הדברים, ביהמ״ש העליון הפך את החלטת הערכאה התשיעית ופסק כי הפלטפורמה אינה אחראית בסיוע לפיגוע הטרור.
בענין גוגל: בשנת 2015, אזרחית אמריקאית נרצחה בפריז יחד עם עוד 130 קורבנות בפיגוע טרור שבוצע ע״י דאעש. משפחת הנרצחת הגישה תביעה נגד גוגל לפי סעיף 2333 של החוק נגד טרור ATA- Anti-Terrorism Act המקים עילה נזיקית וזכאות של הניזוק לפיצויים בשילוש הנזק. נטען שהסרטונים באתר יוטיוב שבבעלות גוגל סייעו למאמצי הגיוס לדאעש וכי גוגל לא מנעה אפשרות לפרסמם אף שהסיתו לאלימות. בנוסף נטען שגוגל אחראית לפי חוק הצדק נגד תומכי הטרור (JASTA- Justice Against Sponsors of Terrorism Act), משום שסייעה באופן משמעותי וביודעין למעשה טרור בינלאומי.
גוגל התגוננה בין השאר בהפנייה לסעיף 230 לחוק הגינות התקשורת האמריקאי: Communications Decency Act. הוראת חוק זו מעניקה חסינות כללית לפלטפורמות אינטרנט מפני אחריות לתכנים שמתפרסמים בשירותיהם ע״י משתמשים. הסעיף קובע שפלטפורמות מדיה חברתית אינן יכולות להיחשב כ"מפרסמות או דוברות" של תוכן המשתמשים:
“no provider or user of an interactive computer service shall be treated as the publisher or
.״speaker of any information provided by another information content provider
ואולם בית המשפט העליון סבר שאין צורך להחיל את החסינות הכללית או אף לדון בהיקפה, משום שהתביעה נדחתה לגופה; זאת מתוך יישום הלכת טוויטר ובדומה לה. גם כאן נפסק שלא התקיימו התנאים המהותיים להטלת אחריות עוולתית, שכן לא נמצא שגוגל סייעה באופן אקטיבי ומהותי לפעילות הטרור.
לפסק הדין בענין טוויטר ראו:
(May 18th, 2023)TWITTER, INC. v. TAAMNEH ET AL.
https://www.supremecourt.gov/opinions/22pdf/21-1496_d18f.pdf
לפסק הדין בענין גוגל ראו:
(May 18th, 2023)REYNALDO GONZALEZ, ET AL., PETITIONERS v. GOOGLE LLC
https://www.supremecourt.gov/opinions/22pdf/21-1333_6j7a.pdf
