בפברואר 2023 פורסם הדו"ח השנתי של מבקר המדינה העוסק בביקורת על משרדי הממשלה, מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים. הדו"ח עסק בין השאר ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כידוע, הרשות הוקמה בינואר 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, ובמסגרת הצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור. הדו"ח מציין כי מטרת הרשות היא לסייע לרשויות אכיפת החוק וגופי הביטחון בישראל במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, מימון טרור, ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה. בדו"ח נבחנה האפקטיביות של פעילות הרשות בהתאם לחובותיה לפי חוק איסור הלבנת הון. הפעילות נבחנה בהיבטים של קליטת דיווחים מהגופים המדווחים, הזנתם למאגר המידע והעברת מידע ללקוחות המידע. הביקורת חושפת שורה ארוכה של ליקויים בתפקוד הרשות באופן העלול, לפי הביקורת, לפגוע ביכולתה לסייע לרשויות האכיפה והביטחון במילוי תפקידן. האחריות לפעולתה התקינה של הרשות מוטלת על שר המשפטים (יריב לוין), מנכ"ל משרד המשפטים (איתמר דוננפלד) וראשת הרשות לאיסור הלבנת הון (עילית אוסטורביץ'-לוי).
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי הלבנת הון היא פעולה שמטרתה להטמיע רכוש שקשור לפעילות עבריינית ברכוש בעל אופי חוקי תמים, באופן שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי. תפקיד הרשות הוא לקבל דיווחים מגופים המחויבים בכך לפי החוק, לרבות גופים פיננסיים, כגון: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותי מטבע; סוחרים באבנים יקרות וכן נותני שירות עסקי כמו עורכי דין ורואי חשבון. על הרשות להזין את הדיווחים למאגר המידע שבאחריותה, לנתחם ולהעביר מודיעין פיננסי ללקוחות המידע ובכללם רשויות אכיפה וביטחון, המשטרה, רשות המיסים, הפרקליטות ורשות ניירות ערך. הדיווחים המתקבלים ברשות לאיסור הלבנת הון מחולקים לשניים: דיווחים רגילים – מדובר בדיווחים אוטומטיים שאינם נמצאים בשיקול דעת של הפקיד בתאגיד המדווח, כגון משיכת מזומנים בסכום של 50,000 ₪ ומעלה; דיווחים בלתי רגילים – מדובר בפעילות בלתי רגילה שלאור המידע המצוי בתאגיד המדווח, מעורר חשש לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור. על הגופים המדווחים להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו. אין מניעה שפעולה שמדווחת באופן אוטומטי לא תדווח ע"י הפקיד המדווח גם כפעולה בלתי רגילה.
מהדו"ח עולים ליקויים באיסוף הדיווחים ע"י הרשות לאיסור הלבנת הון וקליטתם במאגר המידע. צוין כי בשנים 2017 – 2022 הצטברו ברשות עשרות אלפי דיווחים בלתי רגילים שלא הוזנו למאגר המידע. ליקויים נוספים קשורים לאופן בו מפיקה הרשות דו"חות ממאגר הדיווחים עבור גופי האכיפה והביטחון. כמו כן, נמצאו ליקויים בבקרה מצד משרד המשפטים על תפקודה של הרשות. בדו"ח צוין כי קיימת חשיבות בשמירה על עצמאות הרשות, ועם זאת משרד המשפטים לא מבצע תהליכי בקרה סדורים על פעילותה הליבתית, שאינה נוגעת לעצמאות שיקול הדעת בהחלטות של ראש הרשות על ניתוח והעברת מודיעין. בנוסף, מבקר המדינה מצביע על מחדל בהפניית המידע למספר גופי אכיפה רלוונטיים. המחקר מצביע על כך שאין אסדרה לגבי אופן הפצת הדיווחים במקביל למספר גופים, והרשות מחליטה, ללא תיאום עם כלל הרשויות, מי מלקוחותיה יקבל את המידע ומי לא. לקוחות המידע, ביניהם המשטרה, רשות המיסים והפרקליטות, הביעו חוסר שביעות רצון מהתנהלות הרשות. הפרקליטות התלוננה על כך שהרשות לא תורמת למלחמה הכלכלית בפשיעה. סקר שביצע משרד מבקר המדינה בפרקליטות המדינה מצא כי 26 תיקים שטופלו בפרקליטות בנושא מימון טרור ולוו בתפיסות נכסים, לא כללו שום דו"ח שהפיקה הרשות, ולפיכך יש בסיס בתלונת הפרקליטות. רשות המיסים התלוננה גם היא על התנהלות לקויה: רשות המיסים ציינה כי הפקת דו"חות במהירות תורמת לאפקטיביות של החקירה ושל תפיסת הנכסים, אך כ – 30% מדוחות הרשות לאיסור הלבנת הון בשנים 2017 – 2022 הופקו בפרק זמן העולה על חודש ימים ממועד קליטת המידע. רשות המיסים מסרה כי בשל איחור זה לא מתאפשר לה שימוש אפקטיבי במידע. המשטרה ציינה כי לפחות 67% מהדיווחים של הרשות לאיסור הלבנת הון לא סיפקו למשטרה מידע על נכסים, עבירות ודפוסי הלבנת הון, ולפיכך לא כללו מידע רלוונטי לפתיחת חקירה. מעמדות המשטרה, הפרקליטות ורשות המיסים עולה כי אין התאמה בין צרכיהם כלקוחות מידע לבין הדיווחים שמעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון.
לשיפור הליקויים, מבקר המדינה ממליץ כי הרגולטורים, ביניהם המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון, משרד התקשורת ורשות ניירות ערך, בשילוב עם הרשות לאיסור הלבנת הון, יבחנו כל אחד בתחום סמכותו, את תהליכי הדיווח לרשות והיקפם. על המפקחים לדאוג שדיווחים בלתי רגילים ידווחו לרשות לאיסור הלבנת הון באופן מקיף ומלא ובפרק זמן מינימלי שיאפשר לרשות לייעל את הליכי העבודה מול גורמי האכיפה. הומלץ להתמקד במגזרים מהם נשקף סיכון רב יותר, בהתבסס על סקר הסיכונים הלאומי, כגון מגזר נותני שירותים פיננסיים. בנוסף הוצע כי מנכ"ל משרד המשפטים יקבע מתווה פעולה לתיקון הליקויים שהועלו בדו"ח באופן שיבטיח הזנה מלאה של דיווחים בלוח זמנים קבוע. המבקר המליץ כי בכל הנוגע להחלטות בעלות השלכות על לקוחות המידע, כגון הפצת מידע ללקוח יחיד בעוד שיש רלוונטיות לעוד מספר לקוחות, הרשות תפעל לאחר היוועצות עימם. מוצע כי הרשות תקבע משכי זמן מרביים לטיפול במענה ללקוחות המידע, בין היתר בהתאם למידת מורכבותן ודחיפותן של הבקשות, ותיישם מנגנוני בקרה על מנת לנטר את פעילותה ולזהות פיגורים מבעוד מועד. בנוסף מומלץ כי הרשות תגבש בשיתוף לקוחות המידע מתכונת לשיתוף מידע הרלוונטי ליותר מלקוח אחד.
מבקר המדינה ציין כי במסגרת שיתוף הפעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון לבין לקוחות המידע יש לתת דגש לפעילות עבריינית ותחומים בסיכון גבוה, כמו נותני שירותי מטבע וגופים שעוסקים במטבעות קריפטוגרפים. עוד הוצע כי הרשות תבהיר את אופן עיבוד הנתונים, לרבות אופן עיבוד המידע המגיע מהגוף המדווח והעברתו בצורה אפקטיבית, על מנת שישקפו במדויק את טיבה וסוגה של הפעילות שביצעה. מוצע כי היועצת המשפטית לממשלה תניע מהלך לבחינת תרומת הדיווחים למערך האכיפה הכלכלית. מומלץ לבחון אילו פעולות יש לנקוט על מנת לשפר את איכות תרומת המידע שמעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון לגופי האכיפה והביטחון.
בדצמבר 2023 פורסם באתר משרד המשפטים מדריך להעברת דיווח בלתי רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון. המסמך, חתום על ידי עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מופנה לגופים המדווחים לרשות ועיקרו בנושא דיווח על פעילות בלתי רגילה. מצוין בו כי הרשות מפרסמת הבהרות אלה לאור ההבנה שככל שהדיווח ייעשה באופן ברור יותר, כך תגדל איכותו והמאבק בפשיעה הכלכלית ובמימון הטרור יהיה אפקטיבי יותר. הרשות תיארה במסמך את אופן עיבוד המידע המגיע אליה, לרבות אופן בניית דו"ח ללקוחות המידע על בסיס המידע המדווח. הרשות הציגה דוגמאות לתיקי חקירה שנפתחו בזכות מידע שדווח לה, לרבות תיקי סחיטה על ידי ארגון פשיעה, הימורים בלתי חוקיים באינטרנט והלבנת הון מקצועית. הרשות פירטה כיצד יש להעביר לידיה דיווח, לרבות דרישה לפרטים שלמים ומלאים אודות האדם נשוא הדיווח, אודות צדדים שלישיים, מועד ביצוע הפעולה המדויק, והכל באופן קריא וברור. הרשות הוסיפה את חשיבות העברת הדיווח בזמן. הודגש כי דיווח שמדווח בסמוך לביצוע הפעולה, מגדיל את הסיכוי להעמיד לדין את מבצע העבירה, ולתפוס כספים ונכסים בטרם יבוצע בהם שימוש נוסף.
ראו: הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – הטיפול במידע המגלם חשש להלבנת הון ומימון טרור, משרד מבקר המדינה (2023) http://tinyurl.com/z79vjm63
ראו: "דגשים לדיווח בלתי רגיל אפקטיבי לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור", משרד המשפטים, (19.12.2023) http://tinyurl.com/2sv6sjj
