בית-הדין לתחרות דחה ערר שהוגש כנגד החלטת הממונה על התחרות שלא להתנגד לאישור המיזוג בין ערוץ 10 לבין רשת (החלטה מיום 23.09.2020). בית הדין קיבל את עמדת הממונה לפיה המקרה מקיים את ״דוקטרינת הפירמה הכושלת״.
כידוע, סעיף 21(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 מעגן את סמכות הממונה על התחרות הכלכלית להתנגד למיזוג, אם כתוצאה ממנו תיפגע התחרות בענף באופן משמעותי או שתיווצר פגיעה משמעותית בציבור. ההנחיה שבסעיף היא כללית. דוקטרינת הפירמה הכושלת משתלבת בשיקול הדעת של הממונה, ומאפשרת לאשר מיזוג בין חברות מתחרות על רקע הערכה כי אחת מהן צפויה ממילא לעזוב את השוק. תנאי עיקרי להפעלת הדוקטרינה הוא שהפירמה מצויה במצב של חדלות פירעון, ואין אפשרות ריאלית שתתאושש ותחזור לפעול. הדוקטרינה נועדה להגן על שני אינטרסים מרכזיים: אינטרס חברתי שמטרתו לפגוע כמה שפחות בבעלי המניות, בנושים ובעובדי החברה; ואינטרס תחרותי המתמקד בניתוח השוק על רקע הצפי להתמוטטות החברה הכושלת.
באוגוסט 2018 אישרה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, את המיזוג בין ערוץ 10 לבין רשת. האישור למיזוג הותנה בכך שרשת תמכור את אחזקותיה בחברת החדשות, בה החזיקה במשותף עם שידורי קשת בע"מ. מכירת האחזקות בחברת החדשות תיעשה עוד בטרם ביצוע המיזוג בין הצדדים. החלטת הממונה ניתנה בהתאם ל״דוקטרינת הפירמה הכושלת״: ביסוד ההחלטה עמד ניתוח מצבו הכלכלי של ערוץ 10, שהצביע על גרעון מצטבר ונמשך. הממונה העריכה כי ערוץ 10 צפוי לצאת מן השוק כליל, וכתוצאה מכך תיעלם אחת משתי חברות החדשות המרכזיות בטלוויזיה. בית-הדין לתחרות אימץ את עמדת הממונה, בקבעו כי ההחלטה התקבלה בשים לב למצבו של שוק התקשורת הישראלי. מדובר בשוק מצומצם יחסית, וההערכה היא שהמיזוג יתרום לרמת העשייה ולגיוון בענף.
לקישור להודעת רשות התחרות לחצו כאן.
