גוגל וטוויטר אינן אחראיות לפיגועי טרור

במאי 2023 נתן בית המשפט העליון האמריקאי שני פסקי דין תקדימיים העוסקים בתביעות נזיקיות של משפחות נפגעות פיגועי טרור כנגד פלטפורמות דיגיטליות, טוויטר וגוגל. בשניהם נפסק כי הפלטפורמה אינה אחראית לסיוע (עקיף) לפיגועי הטרור. התביעות נדחו. בענין טוויטר: בשנת 2017 בוצע פיגוע טרור באיסטנבול ע״י ארגון המדינה אסלאמית (דעאש). בפיגוע נרצחו אלאסף נאורס ועוד 83 … להמשך קריאה

זום: מתחתנים!

במרץ 2023 ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, לפיו זוגות שהתחתנו בנישואין אזרחיים דרך שיחת ווידאו יירשמו כנשואים במדינת ישראל, ובלבד שנישואים אלה הוכרו כדין במדינה הזרה שבאמצעותה התאפשר טקס הנישואים (עע"מ 7368-22 משרד הפנים נ' עדי בריל, מיום 7.3.2023). בכך נדחו שני ערעורים שהוגשו ע"י המדינה על פסקי-דין של בתי משפט לעניינים מנהליים, שהורו למדינה … להמשך קריאה

הילולה בהר מירון

באפריל 2023 התקבל חוק חדש: החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בהר מירון (הוראת שעה), התשפ״ג-2023. חוק זה מסדיר את ההתנהלות בהר מירון בזמן ההילולה, תוך הפקת לקחים מאירועי העבר. בדברי ההסבר להצעת-החוק צוין כי לפי המסורת היהודית, קבר הרשב"י שבהר מירון הוא אתר יהודי-דתי שקבורים בו התנא רבי שמעון בר יוחאי. המוני מבקרים מתכנסים … להמשך קריאה

ילדים בסביבה דיגיטלית

בספטמבר 2022 התקבל חוק במדינת קליפורניה שנועד להגן על פרטיות ילדים ברשת: The California Age-Appropriate Design Code Act. החוק החדש צפוי להיכנס לתוקפו ביולי 2024 (https://leginfo.legislature.ca.gov/faces/billTextClient.xhtml?bill_id=202120220AB2273). החוק מתייחס לחברות המספקות שירותים מקוונים ש״סביר שילדים מתחת לגיל 18 יוכלו לגשת אליהם״, ומטיל עליהן חובות משפטיות להגנה על פרטיות ילדים בסביבה מקוונת. החוק מחייב עסקים להגדיר את … להמשך קריאה

השליחים של וולט –"עובדים"?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר לאחרונה להגיש תובענה ייצוגית נגד חב' וולט, בעילה לפיה יש להכיר בשליחיה כעובדי החברה (ת"צ (תל אביב-יפו) 35327-08-20 גולן חזנוביץ נ׳ וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ, מיום 3.8.2022). כידוע, שירות המשלוחים הפופולרי שמספקת חב' וולט נצרך באמצעות הפעלת אפליקציה; זו מאפשרת לתווך בין לקוח לבין ספק (בד"כ מסעדה). השליחים של … להמשך קריאה

רגולציה של שפה

האקדמיה ללשון עברית יצאה בקריאה מחודשת ברשתות החברתיות, שלא להשתמש בנקודה או בלוכסן באמצע מילה, אף אם הכוונה היא להדגיש נוכחות של נשים בטקסט (ראו: bit.ly/3GpmJ2R). לפי האקדמיה, השימוש בנקודות ובלוכסנים אינו אפשרי לפי כללי הכתיבה העברית. האקדמיה מציינת כי בשנים האחרונות התגברה המגמה לתת ביטוי לשוני לשאיפה לשוויון מגדרי (ראו למשל: "על    ", … להמשך קריאה

error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם