הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביולי 2022 נייר עמדה המתייחס לחובות היידוע המוטלות על בעל מאגר מידע בקשר עם מידע פרטי המוחזק על ידו. במסגרת הדוח, הרשות פירטה על חובת היידוע כחלק מהסכמה מדעת; על איסוף מידע במערכות מבוססות אלגוריתם או בינה מלאכותית; הבחנה בין הסכמה מראש לאיסוף מידע לבין שימוש במידע שנאסף ואף הוסיפה הנחיות … להמשך קריאה
לאחרונה פורסם כי משרד המשפטים מקדם חקיקה מזורזת שתטיל על עסקים ישראליים חובות מיוחדות להגנת המידע הפרטי, אך זאת רק אם הם מייצאים שירותים לאירופה ולצורך התאמה לסטנדרט האירופאי. הן כוללות הגבלות על החזקת מידע שאינו נדרש למטרה שלשמה נאסף; חובה לדייק מידע; וחובה למחוק מידע לבקשת בעל המידע. חובות חשובות אלה מעוגנות בחקיקה אירופאית … להמשך קריאה
שוב דן בג"צ בשאלה – הפעם על רקע גל האומיקרון – אם ראוי להפעיל את השב"כ לצורך איכון אזרחים מאומתי קורונה (בג"ץ 8196/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל, מיום 2.12.2021, כב' השופטים ג' קרא, ע' גרוסקופף, וכבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל). הסוגיה עלתה לדיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל בעניין תקנות שעת חירום … להמשך קריאה
בסוף חודש מרץ פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך מדיניות בדבר צמצום מידע עודף (Data minimization), המוחזק במאגרי מידע למרות שאינו רלוונטי לשם השגת המטרה שלשמה נאסף. מטרת המסמך היא לסקור את הוראות הדין הרלוונטיות להמשגת המונח "מידע עודף" ולהבנת עקרון צמצום המידע, להציג את גישת הרשות בעניין זה, וכן את המלצותיה לצמצום איסופו ושמירתו של … להמשך קריאה
לאחרונה קבע בג"ץ, בהרכב של שבעה שופטים, כי על הממשלה להגביל את ההסתייעות בשב"כ לצורך איתור חולי קורונה, רק לחולים שאינם משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית אנושית (בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' הכנסת ואח', מיום 1.3.2021). זאת, לאחר ששירות הביטחון הכללי הוסמך, מכח החלטת ממשלה, לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי במטרה לסייע למשרד הבריאות … להמשך קריאה
