אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם דו"ח הסוקר את שוק העבודה בישראל לשנת 2022. הדו׳׳ח בוחן את היקף העבודה לפני ואחרי הקורונה בקרב מועסקים בקבוצות גיל שונות, במגזרים שונים ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, ובהשוואה למדינות ה- OECD. כן נסקר מצב התעסוקה בענף ההייטק שבלט בשגשוגו במהלך המשבר.
הדו"ח מחלק את קבוצת העובדים לשלוש קבוצות גיל: 24-15; 64-25 ו- 65+. הקבוצה העיקרית לעבודה היא זו שבין 64-25. הדו"ח משווה בין היקף התעסוקה של שכבות גיל אלה בשנת 2022 לבין שנת 2019:
- קבוצת הגיל 24-15: שיעור התעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה עמד בשנת 2022 על 60.9% בהשוואה לשנת 2019 שבה עמד על 61.1%.
- קבוצת הגיל 64-25: שיעור התעסוקה בקבוצת גיל העבודה העיקרי עמד בשנת 2022 על 78.6% בהשוואה לשנת 2019 בה שיעור התעסוקה עמד על 77.7%.
- קבוצת הגיל 65+: שיעור התעסוקה בקבוצת הגיל השלישי עמד בשנת 2022 על 21.4% בהשוואה לשנת 2019 בה שיעור התעסוקה עמד על 21.7%.
במבט משווה למדינה מפותחת כמו ארה׳׳ב, בה שיעור התעסוקה לגיל השלישי ירד ב1.4%, הדו"ח מצהיר שמצבה של קבוצת הגיל השלישי בחזרה לשוק העבודה הוא משביע רצון. על-פי דו"ח שפרסם ה- OECD, שיעור התעסוקה בישראל בשנת 2022 עמד על כ- 78.7% וממוקם מעל הממוצע בהשוואה למדינות הארגון ששיעור התעסוקה בהן בממוצע הוא כ- 77.9%.
הדו"ח בוחן גם את גלי הפיטורים ומעברים בין מקומות עבודה בזמן המשבר, לפניו ולאחריו. בשנת 2019, שיעור המועסקים המעוניינים להחליף את עבודתם עמד על כ- 7.5%; בשנים 2020-2021, פחות מועסקים היו מעוניינים להחליף את מקומות עבודתם ושיעורם עמד על כ- 5.8%; ובשנת 2022 תוך היציאה ממשבר הקורונה חלה עליה קלה בשיעור המועסקים המעוניינים להחליף את מקום עבודתם ונעמד על כ- 6.3%. מנתונים אלו ניתן להסיק ששיעור המועסקים בישראל המעוניינים להחליף את מקום עבודה נמצא במגמת עליה אך נמוך ממצבו טרם המשבר.
ענף ההיי-טק התאפיין בצמיחה בעת הקורונה. בשנת 2019, שיעור המועסקים בענף ההייטק עמד על 8.4% מהמשק הישראלי; ובשנת 2022 עמד שיעור המועסקים בענף זה על 9.9% מהמשק, גם לאחר גל הפיטורים שפקד את הענף ברבעון האחרון לשנת 2022 והמשיך בשנת 2023. טרם ניתן להצביע באופן חד-משמעי על הסיבות לגל הפיטורים הנוכחי שממשיך להתרחש בענף.
צוין כי תהליך החזרה במדינות ה- OECD למצב התעסוקה ערב המשבר, וישראל ביניהן, היה מהיר יותר מהתחזיות. התחזיות התבססו על ההתאוששות האיטית של המשק הגלובלי לאחר המשבר הפיננסי בשנת 2008. הדו"ח מסביר שהחזרה המהירה יחסית הפעם נבעה בין היתר מנקיטת הליכים מדיניים באופן מהיר לרבות תוכניות לשימור עובדים ומענקי סיוע לעסקים, ואלה יושמו כלקחים מהמשבר הגלובלי הקודם.
שינויים במודל העסקה: הדו"ח מתאר עליה הדרגתית בהיקף בשעות העבודה השבועיות לאחר מגפת הקורונה. בשנת 2019 היקף שעות העבודה הממוצע בקרב מועסקים בישראל עמד על 35.8 שעות שבועיות; בשנים 2020-2021 היקף שעות העבודה עלה ל- 36.8 שעות עבודה שבועיות; בשנת 2022 היקף שעות העבודה השבועי חזר לעמוד על 35.8 שעות שבועיות כפי שהיה בטרם משבר הקורונה. לצד זאת, שוק התעסוקה מאמץ מודלים חדשים להעסקת עובדים: עבודה מרחוק ועבודה במודל היברידי. התפתחות מודל העבודה מרחוק בזמן הקורונה הובן על רקע רצון העסק לשמר את הפעילות במהלך המגפה; אך ההתמדה במודל זה, כמו גם אימוץ המודל ההיברידי בעידן הפוסט-קורונה, מוכיחים את יעילותם המשקית. הדו"ח מציג פילוח לפי ענפים במשק ושילוב עבודה מהבית לפי אחוזי משרה. בשירותי התמיכה הטכנית, שיעור העבודה מרחוק עומד על 7%; בענף שירותים פיננסים שיעור העבודה מהבית עומד על כ- 16%; והענף הבולט הוא מידע ותקשורת (כולל ענף ההייטק), בהם שיעור העבודה מרחוק עומד על 34% ביחס לשעות העבודה הכוללות של העובד.
הדו"ח מצביע על נתון מעניין הנוגע לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה לאחר המשבר: שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים בשנת 2022 עלה בקרב נשים חרדיות ב- 3.5% ואצל נשים ערביות ב- 5.3% וזאת בהשוואה לשיעור התעסוקה בשנת 2019. מאידך, אנו מבחינים בירידה בשיעור התעסוקה אצל הגברים הערבים, שעמד על 73.2% בשנת 2022 ואילו בשנת 2019 עמד על 74.3%.
לדוח סיכום מצב שוק העבודה בשנת 2022 קראו: https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/periodic-review-12032023/he/weekly_economic_review_periodic-review-12032023.pdf
