לאחרונה דן בג"ץ בעתירה התוקפת את החלטת הצבא לדחות שוב את פתיחת מערך השריון בפני נשים, הפעם בשל מלחמת חרבות ברזל, ובטענה למחסור במשאבים הנדרשים לביצוע המהלך. בפסק-דין מאפריל 2026, בג"ץ חזר על כך שעיקרון השוויון מחייב את צה״ל לפתוח את כלל תפקידי השירות גם לנשים, אלא אם הדבר אינו אפשרי ממהות התפקיד ואופיו. במישור האופרטיבי, הוצא צו מוחלט המורה לצה״ל על פתיחת התנסויות לשילוב נשים במערך השריון לכל המאוחר בנובמבר 2026 (בג״ץ 3227/20 מיקה קליגר נ׳ שר הביטחון, מיום 13.04.2026).
העותרות, שש נשים, חלקן מועמדות לשירות ביטחון וחלקן חיילות מכהנות, דורשות לאפשר להן להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה שונים בצה״ל, בדגש על יחידות מיוחדות, מערך השריון וחי״ר. דרישתן היא להיבחן בהתאם לאמות המידה החלות על גברים וללא דרישות מקלות. העותרות טענו כי הסירוב לאפשר להן לגשת למיונים אלה עומד בניגוד להוראות סעיף 16א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו-1986 וסעיף 6ד לחוק שוויון זכויות האישה, התשי״א-1951. שני החוקים מורים על שוויון הזדמנויות למלא כל תפקיד בשירות הצבאי, ומחזקים את המלצת הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה״ל שמונתה ע״י ראש אכ״א בשנת 2007, לתת לנשים הזדמנות שווה להשתבץ לכלל התפקידים בצה״ל. נטען שמדובר באפליה מוסדית בגדרה צה״ל מדיר נשים מתפקידי לוחמה ללא בסיס מוצדק.
המדינה השיבה שאינה כופרת בחובה העקרונית לקיים שוויון הזדמנויות בשירות הצבאי. עם זאת, שילובן של נשים בתפקידי לוחמה צריך להתבצע במדורג, באמצעות ״מודל ההתנסויות״. המדינה טענה כי התקדמות בדרך של התנסות היא הכרחית לבחינה מבוקרת, צבירת ניסיון והפקת לקחים. גישה זו, כך נטען, נועדה לשמור על בריאות הלוחמות ולצמצם סיכון לפציעות. המדינה הדגישה כי תהליך קבלת ההחלטות כפוף לאילוצים מבצעיים ומחייב סבלנות, למידה מבוקרת והקצאת קשב פיקודי רב. לאור האתגרים שהציבה מלחמת חרבות ברזל, ישנן מגבלות בכוח האדם ובמשאבים ולכן קיימת סבירות בלתי מבוטלת שלוחות הזמנים יתארכו.
הדיון בעתירות נמשך כשש שנים והתקיימו מספר ישיבות. בתגובה ראשונית, צה״ל החליט על הקמת צוות מקצועי לבחינת הסוגייה, תוך התייעצות עם מומחים מצבאות זרים. במקביל, אימץ הרמטכ״ל את ״מודל התנסויות״. הוא מבוסס על פתיחת מסגרות הכשרה מצומצמות בטרם תתקבל החלטה גורפת על פתיחת יחידות לשילוב נשים. המודל הוחל ביחידות 669, יחידת יהלום ובחטיבות חי״ר במחלקת הניוד האמונה על נהיגה מבצעית ברכבים מיוחדים. בהמשך, הפיילוט הורחב ליחידות מובחרות בהן סיירת מטכ״ל ויחידה 504. המודל הותנה בעמידה בתנאי סף פיזיולוגיים. לאחר מספר חודשים, הוחלט שהתנאים הפיזיולוגיים ישמשו כנתון ״תומך החלטה״ בלבד. בעקבות זאת, צה״ל פתח את ההתנסויות במערכי השריון והחי״ר. המהלך הופסק לאחר זמן מה בשל אי עמידה של נשים בדרישות הכושר. התנסות נוספת שתוכננה לנובמבר 2025 נדחתה בשל אילוצי המלחמה.
ביוני 2023 הוציא בג"ץ הוציא צו על תנאי שהורה למדינה להסביר מדוע לא ישולבו נשים במחלקת הניוד או המרגמות של חטיבת החי״ר מבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות מובחרות. כמו כן, מדוע לא יתאפשר לנשים להתגייס למערך השריון המתמרן, לאור הצלחתן בחטיבת חי״ר הגבולות. צה״ל מצידו הודיע כי ההתנסויות נתקלות בקשיים משמעותיים שמנעו התקדמות. בשל השנים הרבות שחלפו מאז הגשת העתירות, העותרות כבר ביצעו שירות צבאי כך שעניינן האישי התייתר. על כן, בג"ץ ציין שפסק דינו יתייחס לשאלה העקרונית בדבר חובתו המשפטית של צה״ל לקיים שוויון הזדמנויות בין המינים בגיוס לתפקידי לחימה ויחידות מיוחדות, במנותק מעניינן האישי של העותרות.
כב׳ השופט נ' סולברג סקר נקודות מפנה היסטוריות, החל מבג״ץ מילר (1995), דרך חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמכוחו צומחת חובה משפטית לקיים שוויון הזדמנויות אלא אם מניעת השילוב מתחייבת ממהותו ומאופיו של התפקיד, ועד לעתירות דנא שבפועל חוללו שינוי במדיניות הצבא והובילו לפתיחת יחידות לחימה רבות בפני נשים. לדעתו, מודל ההתנסויות שאומץ על ידי הצבא נמצא סביר וראוי מהבחינה המשפטית; זאת שכן בחינה איטית ומבוקרת מונעת השלכות שליליות העלולות להסב נזקים. על כן, העתירות מיצו את עצמן, שעה שצה״ל מכיר בחובתו החוקתית לשוויון ופועל בהתמדה ליישומו. לדעת סולברג אין הצדקה להוציא צו אופרטיבי שיכפה על הצבא לוחות זמנים קשים.
כב' השופטות ד' ברק-ארז ור' רונן סברו כי בשלה העת להוציא צו מוחלט. השופטת ברק-ארז בדעה כי דחיות חוזרות ונשנות של פתיחת ההתנסויות מצטברות לכדי פגיעה בשוויון, שכן בעולם המעשה, עיכוב מתמשך שקול למניעה גורפת. השופטת רונן הוסיפה שחובת צה״ל אינה חובת השתדלות, אלא חובה משפטית שנמדדת במבחן התוצאה. לדעתה, בית המשפט אינו יכול להסתפק בהצהרות כוונות עתידיות ולמשוך את ידיו מההליך. אי לכך, השופטות הורו בדעת רוב להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, ולחייב את צה״ל לפתוח את ההתנסות בשריון המתמרן לא יאוחר מנובמבר 2026.
נפנה למאמרה של פרופ׳ שולמית אלמוג ״על נשים, צבא ושוויון״ משפט וממשל ג 631-647 (1996). הכותבת מציינת שהמערכת הצבאית לא אחת מעכבת שילוב נשים בתפקידים חדשים בטענה לקשיים לוגיסטיים או אילוצי תכנון. לדעתה, ההתנגדות היא עמוקה יותר, ונובעת מדעות קדומות, סטראוטיפים או גישה פטרנליסטית המבקשת להגן על נשים, אך בפועל פוגעת בזכותן לשוויון. פרופ' אלמוג טוענת שאסור לאפשר מצב של המתנה אינסופית שכן היא מנציחה את האפליה ומשדרת מסר של נחיתות.
לפסק הדין ראו: בג״ץ 3227/20 מיקה קליגר נ׳ שר הביטחון (נבו 13.04.26).
