על תביעה נגזרת וניגוד עניינים

חשד לשימוש פסול במידע פנים על ידי נושאי משרה בכירים בחברה עמד לאחרונה במוקד פסיקה חדשה בדלוור, אגב מינוי ועדה בידי החברה לבדיקת החשד. בית המשפט פסק כי חברה המבקשת לחקור את החשד ולהפיק ממצאים חייבת לוודא שחברי הוועדה שמינתה יהיו אובייקטיבים ויפעלו ללא ניגוד עניינים. (ראו:  Grabski ex rel. Coinbase Global, Inc. v. Marc Andreessen et al., C.A. No. 2023-0464-KSJM (Del. Ch. Jan. 30, 2026)

הרקע העובדתי הוא הצעת מניות לציבור על ידי חב' קוינבייס, באפריל 2021. בסמוך לפני ההצעה, דירקטורים ונושאי משרה מכרו החזקות בחברה בשווי כ-2.9 מיליארד דולר. כחודש לאחר מכן פרסמה החברה תוצאות רבעוניות מאכזבות ומחיר מניותיה צנח. התובע, בעל מניות בחברה, הגיש תביעה נגזרת, בה טען כי הנתבעים ובראשם מארק אנדריסן, דירקטור בקוינבייס, נמנעו מהפסדים בהיקף של כ-1.09 מיליארד דולר שכן מכרו את המניות לפני פרסום התוצאות העסקיות ותוך שהחזיקו במידע מהותי שטרם פורסם. בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לסלק את התביעה על הסף, שכן מצא שקיים בסיס סביר לטענה שהנתבעים החזיקו במידע פנים מהותי בעת שמכרו את מניותיהם.

דיני החברות בדלוור מאפשרים לחברה למנות ועדת תביעות מיוחדת לצורך חקירת הטענות והפקת ממצאים. הצורך במנגנון זה נובע ממאפייניה של התביעה הנגזרת. תביעה כזו מוגשת בידי בעל מניות בשם החברה, בדרך כלל נגד נושאי משרה בה, ברגיל שעה שהדירקטוריון עצמו נגוע בניגוד עניינים ואינו יכול להחליט באופן ניטרלי אם ראוי לתבוע את חבריו. ועדת התביעות המיוחדת נועדה להשיב לחברה קול עצמאי בשאלה אם ניהול התביעה משרת את טובתה. הועדה מורכבת מדירקטורים מכהנים בחברה, ובלבד שאין להם נגיעה לפרשה נשוא התביעה. הבסיס הסטטוטורי מעוגן בחוק החברות הכללי של דלוור, הקובע כי עסקי החברה ינוהלו בידי הדירקטוריון (Delaware General Corporation Law sec. 141(a)). החוק מתיר לדירקטוריון להאציל סמכויות לוועדה מקרב חבריו (סעיף 141(c) לחוק). מכוח הוראות אלה קבע בית המשפט העליון של דלוור בהלכת זפאטה (Zapata Corp. v. Maldonado, 430 A.2d 779 (Del. 1981)) כי גם דירקטוריון שרובו נגוע בניגוד עניינים רשאי להאציל את הטיפול בתביעה לוועדה של דירקטורים בלתי מעורבים. הועדה חוקרת את הטענות, גובה עדויות ואוספת מסמכים מתוך החברה, ובסיום עבודתה מגבשת המלצה. להמלצתה אין תוקף עצמאי. היא אינה מחייבת את בעל המניות התובע ואינה מביאה מעצמה לסיום ההליך. נפקותה המשפטית נוצרת בשלב הבא: הגיעה הועדה למסקנה כי המשך התביעה מנוגד לטובת החברה, פונה החברה לבית המשפט בבקשה לסלק את התביעה על הסף על יסוד ממצאי הועדה, ובית המשפט הוא שמכריע. בהכריעו בבקשה מפעיל בית המשפט ביקורת בשני שלבים. תחילה על הועדה להוכיח שחבריה עצמאיים, שפעלה בתום לב ושמסקנותיה נסמכות על חקירה סבירה. עמדה הועדה בנטל זה, יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו, לבחון אם מוצדק לסלק את התביעה על הסף חרף טענות התובע.

במקרה הנדון, דירקטוריון החברה מינה ועדה בת שני חברים: קלי קריימר, לשעבר סמנכ"לית הכספים של סיסקו, וגוקול ראג'ארם, יזם ומשקיע שכיהן בתפקידים בכירים בפייסבוק ובגוגל. הועדה ניהלה חקירה במשך עשרה חודשים, בחנה כ-60,000 מסמכים וראיינה 21 עדים, ריכזה את ממצאיה בדוח בן 332 עמודים, שבו הביעה דעתה כי התביעה הנגזרת חסרת יסוד. בפברואר 2025 ביקשה מבית המשפט לסלק את התביעה. בדיון בבקשתה, עיקר המחלוקת נגעה לשאלה אם ראג'ארם, אחד משני חברי הועדה, יכול היה לחקור באופן אובייקטיבי את אנדריסן שנחשד בשימוש פסול במידע פנים. נמצא שהקשרים ביניהם היו עמוקים ורבי שנים. אנדריסן היה אחד מהמשקיעים הראשונים בעסקיו של ראג'ארם, וכאשר פייסבוק רכשה חברה שראג'ארם הקים תמורת כ-10 מיליון דולר, הכפילה העסקה את הונו האישי של ראג'ארם. אנדריסן ישב אז בדירקטוריון פייסבוק ובדירקטוריון המייעץ של אותה חברה, כלומר היה נוכח בשני צדי העסקה. לאחר מכן השקיעה קרן ההשקעות של ראג'ארם, לצד קרן אנדריסן ובאותם סבבי גיוס, לפחות 50 פעמים בשש השנים שקדמו לחקירה, ושווי השקעות אלה נאמד בשניים עד ארבעה מיליון דולר. אנדריסן מצדו השקיע 850,000 דולר בקרן של ראג'ארם. נמצא שהשניים החליפו ביניהם מאות דוא"לים, גם במהלך החקירה עצמה. בית המשפט קבע כי חבר ועדה שיש לו קשרים עסקיים עמוקים עם אחד הנחקרים בפרשה אינו יכול להביע דעה בעניינו.

בית המשפט הסתמך על פסק הדין בעניין אורקל (In re Oracle Corp. Derivative Litigation, 824 A.2d 917 (Del. Ch. 2003)). שם כיהנו פרופסורים מאוניברסיטת סטנפורד כחברי ועדה, בעוד אחד הנתבעים תרם מיליונים לאוניברסיטה. בית המשפט פסל את הועדה אף שלחברים לא צפוי היה כל נזק כלכלי מהגשת התביעה. ההנחה היא שבני אדם אינם מונעים משיקולים כלכליים בלבד, וכי נורמות חברתיות וכבוד הדדי מסוגלים להשפיע על שיקול דעתם.

לפיכך נפסק, שהועדה לא עמדה בנטל להוכיח את עצמאותה, ומשכך נדחתה בקשתה לסגור את ההליך. התביעה הנגזרת נגד אנדריסן ויתר הדירקטורים ונושאי המשרה תוסיף להתברר. הפגם, חשוב להדגיש, לא נמצא בממצאי החקירה אלא בזהות החוקר. חברה המבקשת לחקור חשדות לשימוש במידע פנים באמצעות  ועדה בודקת, חייבת למנות חברים שאינם סובלים מניגוד עניינים.

לפסק הדין ראו: Grabski ex rel. Coinbase Global, Inc. v. Marc Andreessen et al., C.A. No. 2023-0464-KSJM (Del. Ch. Jan. 30, 2026)

נציין שגם בישראל נקלט מנגנון דומה, אם כי בלא עיגון בחוק. חברות ציבוריות נוהגות להקים ועדות בלתי תלויות לבחינת תביעות נגזרות, לרוב בראשות שופטים בדימוס. המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב אימצה את מבחני הלכת זפאטה הנ"ל, תוך שהדגישה כי המלצת הועדה מהווה שיקול רלוונטי, אך אינה כובלת את שיקול דעתו העצמאי של בית המשפט. במאי 2025 פרסם משרד המשפטים טיוטת תקנות המבקשת להסדיר את התחום. הטיוטה קובעת כי כאשר חברה מבקשת להקים ועדה מייעצת לבחינת תביעה נגזרת, ישקול בית המשפט, בבואו לעכב את ההליכים לטובת עבודתה, גם את הרכב הועדה, את אי התלות של חבריה ואת היקף הסמכויות המוקנה לה. דברי ההסבר מציינים במפורש כי עצם מינוי הועדה בידי החברה ותשלום שכר חבריה מכיסה עלולים להטיל ספק בנקיונם המלא (טיוטת תקנות החברות {הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת}, התשפ"ה-2025).

שתפו את הכתבה:

מאת

error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם