ביוני האחרון פרסמה רשות התחרות טיוטת דו"ח מחקר על שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים. מטרת המחקר היא לבחון את הדינמיקה התחרותית בשוק הביטוחים הפרטיים ולקדם את התחרות בו. הדו"ח מתאר את המתרחש בתחום בתקופה שבין השנים 2012 ל-2018 ובכלל זה מגמות בשוק; היקף כפל הביטוח בקרב הציבור; פרמטרים מרכזיים שנוגעים לתביעות מבוטחים; שיעור ההחזר של הכיסויים הנמכרים, כמו גם שאלות מתחום הממשק בין סוכני הביטוח לחברות הביטוח.
שוק ביטוחי הבריאות מתקיים בשלושה רבדים: הרובד הראשון, ביטוח בריאות ממלכתי שניתן לכל תושב באמצעות החברות בקופת חולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; הרובד השני, שירותי בריאות נוספים (שב"ן) הנמכרים על ידי קופות החולים; והרובד השלישי, ביטוחים הנמכרים על ידי חברות הביטוח הפרטיות העצמאיות.
בשוק ביטוחי הבריאות הפרטיים פועלות 11 חברות ביטוח פרטיות עצמאיות, ביניהן: AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ, איילון חברה לביטוח בע"מ, כלל ביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ. מוצרי הביטוח המצעים על ידי חברות הביטוח מחולקים לפי שלושה קריטריונים בולטים:
- ביטוח פרט לעומת ביטוח קבוצתי: ביטוח אותו ניתן לרכוש באופן פרטני או דרך מעסיק. תחום הביטוחים הקבוצתיים בולט בהיותו ריכוזי ופועלות בו שלוש חברות הביטוח הגדולות ביותר (הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסיים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ וכלל ביטוח בע"מ). שלוש חברות אלה מחזיקות יחד בנתח שוק מצרפי שעומד על 90% מהפרמיות. שני סוגי הביטוחים נבדלים במספר היבטים:
- מילוי הצהרת בריאות – "חיתום": כשלקוח רוכש ביטוח פרט הוא ממלא שאלון אישי המעיד על מצבו הרפואי. באמצעות הצהרה זו, חברת הביטוח מקטינה את הסיכון שהיא לוקחת, ואף באפשרותה לבחור אם לבטח את הלקוח ובאיזה מחיר. בביטוחים קבוצתיים, ישנו חלון זמן שמאפשר למבוטח להצטרף לפוליסה מבלי למלא את הצהרה זו. לעומת זאת, לצורך רכישת ביטוח פרט החיתום הוא חובה. מסיבה זו תהליך החיתום מהווה חסם מעבר בין פוליסות ביטוח שמציעות חברות שונות.
- אופק המכירה: בביטוח פרט אפיק המכירה העיקרי הוא סוכן הביטוח, בעוד שבביטוחים קבוצתיים לרוב שוכרים יועץ שיערוך מכרז בין חברות הביטוח השונות והצעותיהן. בביטוח קבוצתי התמחור נמוך יותר משום שעסקת המכירה מבוצעת מול קבוצה גדולה יותר של לקוחות.
- משך הזמן: ביטוחים קבוצתיים לרוב תחומים בזמן. בביטוח פרט, חברת הביטוח מתחייבת לחייב את הלקוח לכל חייו. ביטוח הפרט יקר יותר משום שהוא מגלם בתוכו את הסיכון המיוחד שחברת הביטוח לוקחת על עצמה.
- מוצרי פיצוי לעומת מוצרי שיפוי: מוצרי פיצוי הם מוצרים שמעניקים פיצוי כספי (מחלות קשות ותאונות אישיות). מוצרי שיפוי נותנים ללקוח מימון עבור הליכים רפואיים (ניתוחים, השתלות, ייעוץ ותרופות). בגין מוצרי פיצוי ניתן לתבוע מספר חברות ביטוח.
- הבחנה בין כיסויים המבטחים כנגד "קטסטרופות" מול כיסויים שאינם כאלו: זוהי אבחנה שאיננה רשמית. מצב קטסטרופלי הוא כזה שבמידה והתרחש הוא צפוי לגורם להוצאה כספית מאוד גדולה. כיסוי השתלות נחשב למצב "קטסטרופה" בשל עלותו הגבוהה.
מנתוני המחקר עולה, כי במהלך התקופה שנבדקה נצפה גידול של 30% במספר המבוטחים בשוק ביטוחי הבריאות. תחום הביטוחים הקבוצתיים נמצא הרבה יותר ריכוזי משוק ביטוחי הפרט. בתחום הביטוחים הקבוצתיים נרשמה עקביות במספר הגבוה של הביטוחים הנרכשים אצל שלוש חברות הביטוח הגדולות בשוק. לעומת זאת, בתחום ביטוחי הפרט ניכרה ירידה עקבית בביטוח שנרכש משלוש החברות הגדולות. קרי, במסגרת ביטוחי הפרט התבטאה עליה בתחרות על מבוטחים חדשים.
בעיה שעולה מהמחקר היא ביטוח יתר וכפילות. בעיה זו נובעת בעיקר משום היעדר מידע אצל רוכשי הביטוחים לגבי טיב הביטוח שרכשו, או בשל רכישה מודעת המבוססת על הרצון להחזיק במספר ביטוחים השונים אחד מהשני במידת מה. ביטוח יתר הוא שם כולל למצב בו המבוטח מחזיק במספר ביטוחים שונים לאותו אירוע ביטוחי, אך בפועל בעת התרחשות האירוע הביטוחי המבוטח יוכל לתבוע רק חברת ביטוח אחת. התמונה המתקבלת היא שזו תופעה שכיחה מאוד. הערכת הרשות היא שתופעה זו נובעת מחוסר הבנה ו/או מודעות לגבי המוצר הביטוחי. מידת הבידול הנמוכה שבין הביטוחים בהם מחזיק המבוטח מבטאת חוסר יעילות שעלול לגרום להוצאות מיותרת של המבוטחים.
בעיה נוספת עליה מצביעה הרשות קשורה לאופן העסקתם של סוכני הביטוח על ידי חברות הביטוח. סוכני הביטוח מהווים ערוץ מכירה עיקרי של ביטוחי הפרט. סוכן הביטוח עשוי לצמצם את פערי המידע שבין המבוטח לבין החברה, בדרך של בירור מצבו של המבוטח וצרכיו. תפקידם של סוכני הביטוח כמתווכי מידע עשוי לעורר תחרות בשוק הביטוח, על ידי ציוד הלקוח במידע הנדרש לו בדבר סוגי הביטוח המוצעים למכירה ומחיריהם ואולם, סוכני ביטוח אשר אינם מצויים ביחסי עובד-מעביד עם חברות הביטוח יכולים להתקשר עם מספר חברות ביטוח; חברות הביטוח מתגמלות את סוכן הביטוח לפי כמות המכירות ללקוחות ובדרך זו ממריצות את הסוכן להעדיף את חברת הביטוח לפי התגמול המוצע לו, ולא לפי צרכי המבוטח. מנתוני המחקר עולה שבמרבית המקרים, הסוכן מוכר פוליסות של חברה אחת בלבד. דפוס זה מעיד על נטייה חזקה לרכז את המכירות אצל חברה אחת, שלא בהכרח מיטיבה עם כל המבוטחים.
לדו"ח המחקר לחצו כאן.
