האם עירייה רשאית שלא להקים בשטחה בית ספר בהסתמך על שיקולי ביקוש גרידא? באפריל האחרון קבע בית המשפט העליון, ברוב דעות של כב' השופטים אלרון וגרוסקופף, נגד דעתה החולקת של כב' השופטת ברק-ארז, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, לפיה אין להתערב החלטת עיריית נוף הגליל – שלא להקים בשטחה בית ספר … להמשך קריאה
במרץ האחרון פורסם דוח של החטיבה המחקרית בבנק ישראל הבוחן את השפעות מגפת הקורונה על הפעילות הכלכלית ועל תחומי חברה ורווחה בישראל. הדוח המקיף כולל שבעה פרקים: המשק בצל נגיף הקורונה; הפעילות המצרפית: התוצר והתעסוקה; המדיניות המוניטרית והאינפלציה; שוק האשראי של המגזר העסקי ומשקי הבית; שוק העבודה בתקופת הקורונה; המגזר הציבורי ומימונו; סוגיות ברווחה. בסקירה … להמשך קריאה
ארגון הבריאות העולמי קרא לאחרונה להסיר את הגנות הקניין-הרוחני הניתנות לחברות הפרמצבטיקה על חיסונים שפיתחו כנגד הקורונה. המטרה היא למנוע צווארי בקבוק וחסמי כניסה לייצור המוני של חיסונים שאין חולק בדבר חשיבותם הגלובלית. אינטרס ציבורי הוא לאפשר ייצור מסיבי ובו-זמני של חיסונים במפעלים ייעודיים המתאימים לכך ברחבי העולם, כדי להרחיב את מעגלי ההתחסנות בזמן אפקטיבי. … להמשך קריאה
רשות התחרות אישרה פטור מהסדר כובל למיזם משותף בין כמה חברות הפצה: דיפלומט, בר הפצה, ליימן שליסל, נאייקס וגורי. נקבע שעיקר ההסדר לא עתיד לפגוע בתחרות או למנוע אותה, לכן מוענק למיזם פטור לתקופה בת 6 שנים בכפוף להסתייגויות שונות.[1] ההסדר עוסק בהקמת מיזם משותף בין חברות ההפצה לצורך מתן שירות לנקודות מכירה (B2B), בעזרת … להמשך קריאה
בעקבות: בג"ץ 1107/21 אורן שמש ו-11 אח' נ' ראש הממשלה מר בנימין נתניהו (ניתן ביום 17.3.2021) האם המדינה רשאית להטיל על אזרחיה מגבלות יציאה מהארץ וכניסה אליה בעת מגפת הקורונה? העלייה בתחלואה בתחילת שנת 2021 הביאה להטלת מגבלות על היציאה והכניסה מישראל ואליה, ביניהן הגבלת מספר הטיסות, יציאה מהארץ לצורך חיוני בלבד, והצגת בדיקת קורונה שלילית שנערכה … להמשך קריאה
מדינת ישראל פרסמה הנחיה, לפיה כניסה של אזרחים ישראליים המבקשים לחזור לישראל תוגבל בתקופת הסגר השלישי וכפופה לאישור וועדת חריגים. לפי ההנחיה, וועדת החריגים עשויה לזכות אזרח ישראלי בהיתר לחזור לביתו רק במקרים נדירים: אם מדובר בטיפול רפואי חיוני ביותר שאינו סובל דיחוי; לוויה של בן-משפחה מדרגה ראשונה; תאונה פתאומית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה … להמשך קריאה
פסק הדין בעניין חצרוני עוסק בסגירת חשבון של משתמש בפייסבוק בעקבות תלונות שפייסבוק קיבלה אודות תכנים שחצרוני העלה לרשת ואשר לטענתה הפרו את תנאי השימוש ואת כללי הקהילה שלה. פסק הדין מעורר את שאלת כוחה של הרשת החברתית המונופוליסטית לחסום חשבון של משתמש במהלך חד צדדי. בתביעתו, חצרוני טען שחסימת החשבון נעשתה שלא כדין, ועתר … להמשך קריאה
התמונות של אלפי חרדים המצטופפים כל- כך בהלוויות המוניות, כפי שנראו כאן בימים האחרונים, הן מראה מקומם. ציבור ישראלי גדול נאנק תחת מגבלות קורונה קיצוניות, הנוגסות ללא רחם בחופש העיסוק ובזכות לתנועה, ביכולות הפרנסה ובאפשרויות הביטוי האישי והאנושי. אמרו לנו: עד עשרה אנשים במרחב הסגור, ובמרחב הפתוח – לא יותר מעשרים, והנה במרחב החרדי החוק מופר במופגן ובפראות, בכיכר העיר, ללא עכבות או התנצלות. אין ספק: קשה וכואב הוא מותו של מנהיג דתי רוחני, אך האם לא ניתן לספוד לו בחוג מצומצם, בכתובים ובאמצעים אלקטרוניים, כפי שכולנו למדנו לעשות בימים אלה, גם באבלנו? האמנם נכון לסכן את בריאותם של אנשים כה רבים, אשר בהתקהלותם ההמונית והבלתי אחראית פוגעים במעגלים ההולכים ומתרחבים סביבם: המשפחות של הגברים שהצטופפו ברחובות הצרים (נשים לא נצפו בהלוויות); המעגלים החברתיים של מי שפוגש באותם מתקהלים באקראי במתחמים ציבוריים שונים כמו בתי-כנסת, חנויות מכולת וקופות חולים; העומס ההולך ומקשה על מחלקות הקורונה בבתי החולים. דומה שמעולם לא היה הפער בין חרדים לחילונים במדינת ישראל חריף וחד כל-כך. הפעם אין מדובר בחוק שהוא כביכול בבחינת "מותרות": לא השתתפות בנטל המס או בשירות צבאי, וגם … להמשך קריאה
תביעה לא שגרתית הוכרעה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.[1] מדובר בתביעה שהגישה עו"ד מיכאלי, סגנית היועץ המשפטי לתכנון ובניה בעיריית ירושלים, שטענה לריקון תפקידה מתוכן, ודרשה השבת מלוא סמכויותיה ופיצוי בגין העסקה פוגענית, התנכלות תעסוקתית, התעמרות במקום העבודה ועגמת נפש. זאת, לאחר שהיועץ המשפטי של העירייה החליט להדיחה, לטענתה, ממרבית מהתפקידים שמילאה, בצורה שרירותית … להמשך קריאה
תקנות למניעת הטרדה מינית בגופי ספורט נכנסו לתוקפן בסוף ינואר 2021, ומחייבים כל מי שמוגדר כגוף ספורט[1] לקיים פעולות הדרכה והסברה העוסקות במניעת הטרדה מינית והתנכלות שיכולות להיעשות באופן ממוחשב. פעולות אלה צריכות להתקיים מדי שנה לפחות ויותאם לענף הספורט. גוף ספורט שבו רשומים מעל 1,000 ספורטאים ימנה שני אחראיים לעניין זה, אחד מהם לפחות … להמשך קריאה
