חברות קריפטו בינלאומיות: בהעדר חרב רגולטורית

לאחרונה בחן בית המשפט העליון את סמכותה של משטרת ישראל לפנות לחברה זרה המנהלת נכסים קריפטוגרפיים, ולבקש ממנה לשתף פעולה בהקפאת ארנק דיגיטלי החשוד בעבירות הנחקרות בישראל. בהחלטה מיום 19.5.2026 (עת״ח 65435-03-26 מדינת ישראל נ׳ ארטיום נדורנקו), קבע בית המשפט כי פנייה כזו מותרת כאשר היא נעשית כבקשה וולונטרית, ואינה מוצגת כהוראה מחייבת כלפי החברה הזרה. … להמשך קריאה

חיסיון עיתונאי: גם על התוכן

לאחרונה נפסק שחיסיון עיתונאי חל לא רק על זהות האדם שמסר לעיתונאי מידע (המקור), אלא גם על תוכן המידע, כגון דברים שהמקור אמר ומסמכים שמסר לעיתונאי לצרכי הכנת הפרסום (רע״פ 83664-02-26 עמרי אסנהיים נ׳ משטרת ישראל, מיום 20.5.2026). הלכה זו מחזקת את היקפו של החיסיון העיתונאי בישראל ומכירה בחשיבותה של העיתונות לחשיפת פרשות שחיתות ולשיח … להמשך קריאה

מינרלים קריטיים

מוצרים רבים הנמצאים כיום בחזית הטכנולוגיה נשענים על מינרלים ומתכות: ליתיום, קובלט, גרפיט, נחושת, ניקל, פלטינה ומינרלים נוספים. אלה חיוניים לייצור סמארטפונים, רכבים חשמליים, סוללות אגירה, לוחות סולאריים, טורבינות רוח, שבבים, ציוד רפואי, מערכות בינה מלאכותית ואמצעים צבאיים. באפריל 2026 פרסם מכון האו״ם למים, סביבה ובריאות דוח שכותרתו Critical Minerals, Water Insecurity and Injustice, העוסק בהשלכות … להמשך קריאה

מותג פרטי בישראל

מחקר חדש של רשות התחרות בוחן כיצד כניסת מותגים פרטיים משפיעה על מחירי הצרכן בשוק המזון ומוצרי הצריכה, בפרט על מחירי המוצרים הממותגים ועל המחיר הממוצע בקטגוריית המוצר. המחקר מתמקד בשתי רשתות הקמעונאות הבולטות בתחום המותג הפרטי: שופרסל ורמי לוי, שבמהלך תקופת המחקר ביצעו יחד למעלה מ-130 השקות שונות של מוצרי מותג פרטי: 62 השקות … להמשך קריאה

מפעלי ים המלח תידרש לשלם דמי מים

לאחרונה פסק בג״ץ, כי מפעלי ים המלח בע״מ חייבת לשלם למדינה "דמי מים" עבור מים מליחים שהיא מפיקה בתחומי הזיכיון בו היא אוחזת להפקת מחצבים וכימיקלים מים המלח, וכי המדינה אינה רשאית לפוטרה מתשלום זה. בפסק-הדין, שניתן בהרכב כב' השופטים ד' ברק-ארז, י' וילנר וע' גרוסקופף, התקבלו שתי עתירות שהגישו לובי 99 בע״מ ואדם טבע ודין. … להמשך קריאה

הסכמה אינה מספיקה: בג״ץ מציב גבול לחיפוש בטלפון החכם

לאחרונה דן בג"ץ בעתירה שהוגשה על-ידי הסנגוריה הציבורית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל, בטענה לפיה המשטרה אינה רשאית לערוך חיפוש בחומר מחשב ובטלפונים ניידים ללא צו שיפוטי, גם כאשר הנחקר מסכים לחיפוש (בג"ץ 8298-22 הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטית לממשלה, מיום 31.8.2025). בג״ץ ביטל את הנוהל המשטרתי שאפשר חיפוש דיגיטלי בהסכמה, וקבע … להמשך קריאה

error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם